1. לפניי תביעת פיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין.
2. התובעת והנתבע החליטו להינשא, ואף קבעו מועד לחתונה, לתאריך 29.3.07.
3. בסופו של דבר בוטלה החתונה.
4. לכל אחד מהצדדים גרסה אחרת ביחס לביטול החתונה.
5. לטענת התובעת, בתאריך 22.3.07 שלח לה הנתבע מסרון בו הודיע לה, ללא כל נימוק, כי הוא מבטל את החתונה.
6. לטענת הנתבע החתונה בוטלה בשל התנהגות התובעת. עוד לטענתו, הוא זה שנשא בהוצאות השונות עבור החתונה. לטענתו, הרקע לתביעה הוא העובדה שהוא נישא וחי באושר עם אשתו מספר חודשים לפני שהוגשה התביעה, וכחודש לפני שהוגשה נולד לו בנו הבכור.
הרקע
7. התובעת הצהירה כי הצדדים הכירו בחודש פברואר 2006, הם הפכו לבני זוג, כולל מגורים משותפים בדירה שכורה בקרית מנחם (התובעת, סעיף 2 לתצהיר). לפי תצהירה, בחודש במאי 2006 היא הרתה לנתבע, אך הם הסכימו שהיא תפיל את העובר (התובעת, סעיף 5 לתצהיר). עוד לפי תצהירה, השניים המשיכו לחיות כזוג, כולל עליות ומורדות, מריבות ופיוסים, עד שבינואר 2007 הסתבר שהיא הרתה שוב לנתבע, והם החליטו להינשא (התובעת, סעיף 6 לתצהיר).
הנתבע הצהיר אף הוא כי התובעת הרתה, ובעקבות זאת הם החליטו להתחתן. לפי תצהירו, באותה תקופה היו ביניהם מריבות וסכסוכים (הנתבע, סעיף 9 לתצהיר). עוד לפי תצהירו, הוא אינו בטוח שהילד אכן היה שלו (הנתבע, סעיף 10 לתצהיר).
8. המועד שנקבע לחתונה היה 29.3.07. הוזמן אולם אירועים, שולמה מקדמה כספית ונשלחו הזמנות לכ- 700 איש.
ביטול החתונה
9. התובעת הצהירה כי:
"כשבוע ימים לפני החתונה, ביום 21.3.07, עברתי בשעות הבוקר בדיקה רפואית במסגרת מעקב הריון, ושהיתי לאחר מכן עם אימי ואחותי שרי בקניות לחתונה בת"א. אימי שוחחה בטלפון עם ת' וסיפרה לו על כך, והוא אמר לה כי "חבל על הכסף" משום שהוא כבר ביטל את החתונה."
עוד לפי תצהיר התובעת:
"חשבתי תחילה כי מדובר בבדיחה לא מוצלחת של ת', אולם גם קיבלתי ממנו הודעה במסרון (
SMS
) כי אכן הוא ביטל החתונה. הביטול אומת בשיחה שערכה אחותי עם האולם, כל זאת כאשר ת' אינו עונה, רוב הזמן, לטלפונים הרבים שלי אליו" (סעיף 10 לתצהיר התובעת).
התובעת הצהירה עוד כי:
"ניסיתי, כאשר הצלחתי לדבר עימו, במספר שיחות טלפוניות להניא את ת' מהחלטתו הפתאומית, אולם הוא התחמק ממתן תשובה ברורה, ולא הסביר לי את פשר צעדו זה. גם קרוב משפחה, עו"ד מלול, שניסה על פי בקשת אבי לבדוק עם ת' את פשר הביטול הפתאומי, לא הצליח לקבל ממנו תשובה הגיונית" (התובעת, סעיף 11 לתצהיר).
10. הנתבע הצהיר:
"טענת התובעת ולפיה אני הוא זה אשר החליט לבטל את החתונה, באמצעות מסרון, אינה יותר מאשר שקר גמור. החלטת ביטול החתונה התקבלה על ידי שני הצדדים ביחד, וזאת במהלך ריב ביננו. אציין כי באותו שלב הבנתי כי אין התובעת יכולה להוות משום דוגמא לילדים, אינה מסוגלת לקבל אחריות..." (סעיף 12 לתצהיר).
הנתבע הוסיף כי:
"ההודעה על ביטול החתונה נעשתה לפני נסיעתם של התובעת ובני משפחתה לת"א" (סעיף 12 לתצהיר).
11. לשאלה האם ההחלטה על ביטול החתונה הייתה משותפת, השיב הנתבע:
"רבנו אצלי בבית, נ' יצאה עם חלק מהדברים שלה מהבית, ובוטלה החתונה". לשאלה האם הם סיכמו ביניהם לבטל את החתונה השיב:
"אמרתי לה: נבטל את החתונה? דיברנו תוך כדי ריב וצעקות, והיא אמרה שהיא לא פוחדת ממני, תבטל" (עמוד 35 לפרוטוקול). לשאלת בית המשפט האם הוא ביטל, השיב הנתבע:
"אני את הספקים, כי הם חברים שלי" (עמוד 35 לפרוטוקול).