לפסק הדין בעניין וקס נ' פדידה
בעל דירה שחילט ערבות בנקאית על סך 10,000 שקלים בגין חוב של פחות מ 2,500 שקלים חויב ע"י בית המשפט להשיב לשוכרת את ההפרש ולפצותה בגין עגמת הנפש שנגרמה לה.
התובעת שכרה דירה לתקופה של 12 חודשים תמורת 3,600 שקלים לחודש, וכערובה הפקידה בידי בעל הדירה ערבות בנקאית אוטונומית על סך 10,000 שקלים. לטענתה, ביקשה לעזוב את הדירה לפני סיום התקופה, ובעל הדירה הסכים לכך ואף טען כי יש לו שוכרת חלופית בתמורה גבוהה יותר, אך כשביקשה לעזוב, שינה את דעתו וביקש כי תמצא שוכר חלופי תמורת 4,200 שקלים לחודש, ולטענתה, בסכום זה, לא נמצא שוכר חלופי.
התובעת טענה, כי בסופו של החודש, ערך בעל הדירה סיור במקום, ואישר כי הדירה מצויה במצב שהוא לשביעות רצונו המלאה, והתחייב כי אם בכל זאת יהיה ליקוי כלשהו בדירה, יודיע לה על כך. כמה ימים לאחר מכן, טענה התובעת כי שלחה לבעל הדירה פקס בו הודיעה כי עזבה בפועל, ובעקבות זאת, טען הוא בפניה, כי יש בדעתו לחלט את הערבות הבנקאית בשל חובות שונים, ולמרות הכחשתה, כך עשה.
בתביעה שהגישה לבית המשפט לתביעות קטנות בת"א, דרשה השוכרת את השבת מלוא סכום הערבות, החזר תשלום בגין הפרשי דמי השכירות, הפרשי ריבית והוצאות ועוגמת נפש של 1500 שקלים. לחיזוק טענותיה, העיד מטעמה מתנדב בפרוייקט שירות ייעוץ לאזרח אשר סייע לה בהתנהלות מול בעל הדירה.
בעל הדירה טען, כי התובעת חתמה על מסמך לפיו היא רשאית לעזוב עד לתאריך מסוים ככל שיימצא שוכר חדש חלופי, וכי אז תפנה את הדירה ותשיבה כשהיא נקייה מכל חפציה ומסוידת. לטענתו, הוא לא אישר את תקינות הדירה, וזו הושבה במצב שאינו לשביעות רצונו, כשהיא לא מסוידת וכוללת מדפים, מראה ומדבקות דקורטיביות.
בעל הדירה טען, כי שילם עבור עבודות התיקונים 2,970 שקלים, ובעקבות השיפוץ, לא הצליח להשכיר את הדירה במועד שנקבע. עוד טען, כי לתובעת חובות ארנונה , מים, חשמל וועד בית, וכי בצירוף עגמת הנפש שנגרמה לו, מגיעים סך חובותיה לכ 10,000 שקלים, ולכן בדין חילט את הערבות הבנקאית.
חילוט מלא סכום הערבות אינו כדין
השופטת לימור ביבי-ממן קיבלה את התביעה באופן חלקי. ראשית נקבע, כי מאחר והתובעת חתמה על מסמך ובו נקבע מועד עזיבתה, הרי שהיא אינה זכאית להפרשי שכירות, ובאותה מידה גם בעל הדירה אינו זכאי להפרשים עד למועד בו השכיר בפועל את הדירה, מאחר והעיכוב בהשכרתה נבע מהחלטתו להעלות את שכר הדירה באופן משמעותי.
לעניין שיפוץ הדירה, נקבע כי ניתן לקבוע על סמך עדותו של המתנדב, כי בעל הדירה אכן אמר כי הדירה פונתה לשביעות רצונו, ולכן, ולאור העובדה כי בכל מקרה בעל הדירה הפר את התחייבותו לפנות לתובעת לפני ביצוע השיפוצים, הרי שהוא אינו זכאי להשבת הסכומים שהוציא לצורך שיפוץ הדירה.
נקבע כי אמנם מהקבלות שהציג בעל הדירה עולה, כי לתובעת אכן היו במועד הפסקת השכירות חובות בגין ארנונה, חשמל וועד בית אשר שולמו על ידו, אך מאחר והחוב עמד על 2,347 שקלים בלבד, הרי שחילוט מלוא סכום הערבות בסך 10,000 שקלים אינו כדין, ועל בעל הדירה להשיב לתובעת 7,653 שקלים שנגבו על ידו ביתר. עוד נפסק, כי מאחר והסכום העודף שחולט הוא משמעותי, זכאית התובעת לפיצוי נוסף בגין עגמת הנפש שנגרמה לה ולכן חויב בעל הדירה לפצותה ב 500 שקלים נוספים, וכן לשלם לה הוצאות משפט של 700 שקלים, הכוללים את שכרו של העד מטעמה.
לפסק הדין בעניין וקס נ' פדידה
למדור: מקרקעין ובנייה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.