ניסתה להעיף את השוכר בכל מחיר – והפסידה בתביעת הפינוי

בעלת הנכס דרשה לבטל את חוזה השכירות כיוון שהשוכר לא מסר לה את כל הצ'קים מראש. אלא שהעובדה ששילם את דמי השכירות בזמן ובסופו של דבר אף העביר את ההמחאות שכנעה את השופט שהמשכירה לא פעלה בתום לב.  

סגן נשיאת בית משפט השלום באשדוד, השופט גיל דניאל, דחה לאחרונה תביעה לפינוי מסעדה במצפה רמון. המשכירה טענה שבעל המסעדה הפר את חוזה השכירות כשלא העביר לה את המחאות שנה מראש אולם מאחר שהוא שילם את דמי השכירות מדי חודש בחודשו ובמהלך המשפט אף מסר צ'קים עד תום השנה, השופט התרשם כי ההתעקשות על פינויו היא ניסיון חסר תום לב לסלק אותו בכל מחיר.

בעל המסעדה שפועלת בתחנת דלק במצפה רמון שכר את המקום מבעליו הקודמים במאי 2011 למשך 10 שנים.

כשנה וחצי לאחר מכן בעל הנכס מכר אותו לחברת "י.גמ.ח ייזום והשקעות" שנקלעה לסכסוך עם השוכר בין היתר בטענה שהוא חייב לשלם לה שכירות על שטחים נוספים שהוא עושה בהם שימוש.

במאי השנה, כשהסכסוך הגיע לשיאו, החליט השוכר להעביר לה את דמי השכירות מדי חודש בחודשו ולא שנה מראש כפי שהתחייב בחוזה, מחשש שתשתמש בצ'קים לכיסוי אותם חובות לכאוריים. החברה ניצלה מעשה זה כדי להגיש נגדו תביעת פינוי.

להגנתו טען השוכר כי החברה נכפתה עליו כמשכירה וכי היחסים ביניהם לא תקינים לנוכח טענותיה כלפיו. הסיבה שהחליט לשלם את דמי השכירות מדי חודש בחודשו נבעה מחששותיו ומכל מקום לא מדובר בהפרה יסודית של החוזה.

הנתבע הזכיר כי הוא ממשיך לשלם את דמי השכירות במלואם ואף הצהיר כי הוא מוכן להעביר את כל ההמחאות מראש אם התובעת תתחייב שלא להשתמש בהן לצרכים אחרים.

למרות הצהרה זו התובעת התעקשה להמשיך בתביעה. לטענתה, גם אם לא מדובר בהפרה יסודית היא עדיין רשאית לבטל את החוזה בהתחשב בכך שהיא נתנה לנתבע התראה ולמרות זאת הוא לא העביר לה את ההמחאות.

בהמשך, הנתבע העביר לתובעת את ההמחאות החסרות אך הדבר לא סיפק אותה והיא טענה כי כבר אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.

נתפסה לטענה סתמית

אלא שסגן הנשיאה גיל דניאל לא קיבל את עמדתה ודחה את תביעת הפינוי. "עיון בהוראות חוזה השכירות מעלה, כי איחור במסירת ההמחאות העתידיות אינו מהווה הפרה יסודית. מכל מקום, בשלב זה, כאשר הנתבע העביר את מלוא ההמחאות העתידיות לשנת השכירות הנוכחית, הרי שלא יהיה זה נכון, ראוי וצודק לאפשר ביטול חוזה השכירות בטענה להפרתו היסודית", כתב.

השופט ציין כי הוא מבין שהנתבע חשש למסור את ההמחאות בגלל חוסר האמון בינו לבין התובעת. מכל מקום, לאחר שמסר לה את כל ההמחאות התעקשותה להמשיך בתביעה אינה במקומה.

"חובת תום הלב המוטלת על התובעת מונעת מהתובעת מלהיתפס לטענתה בדבר הפרת חוזה השכירות ואי העברת ההמחאות העתידיות במועד הקבוע לכך. הרושם המתקבל הוא כי התובעת מנסה להיאחז בכל הפרה, קלה או חמורה, אשר יכולה היא להצביע עליה, ככלי להגיע לתוצאה המבוקשת על ידיה בדבר פינוי המושכר על ידי הנתבע", כתב השופט.

לפיכך התביעה נדחתה כאמור אם כי התובעת לא חויבה בהוצאות משפט.

• שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין