ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך למינוי אפוטרופוס בבית משפט

הבחירה שיכולה לקבוע מי ינהל את חייכם: תכנון מוקדם מאפשר שליטה ושקט נפשי, בעוד שהיעדרו מצריך ניהול הליך משפטי מורכב שסופו לא ידוע

חשבתם פעם מה יקרה מחר אם לא תוכלו לקבל החלטות בעצמכם? זו שאלה שרבים מאיתנו מעדיפים לדחות, אך בפועל היא עלולה להפוך למציאות פתאומית בעקבות מחלה, תאונה או הידרדרות קוגניטיבית. דווקא אז, כשיכולת הבחירה נפגעת, מתברר עד כמה ההחלטות שלא התקבלו בזמן משפיעות על חיינו.

הדרך האידיאלית להסדיר את עתידכם ועתיד היקרים לכם, היא באמצעות עריכת ייפוי כוח מתמשך. מדובר במסמך משפטי שנחתם מראש, בעודכם בריאים ובעלי כושר שיפוט מלא, בו תוכלו לבחור בן משפחה, חבר, או כל אדם אחר שאתם סומכים עליו, שיטפל בעניינים רפואיים, רכושיים ואישיים שלכם – אם וכאשר לא תוכלו לעשות זאת בעצכם.

שליטה בעתיד, בלי בית משפט

ייפוי כוח מתמשך למעשה מאפשר תכנון ושליטה גם ליום שבו היכולת לקבל החלטות אובדת, וזה היתרון המרכזי שבו. באמצעות ייפוי כוח מתמשך בוחר האדם בעצמו מי יפעל בשמו, באילו תחומים ובאילו גבולות. ניתן לכלול בו הוראות מפורטות, סמכויות מיוחדות והנחיות אישיות – והכול בהתאם לרצונו של מייפה הכוח.

כאשר מתעורר הצורך להפעיל את ייפוי הכוח, המתמנים מדווחים לאפוטרופוס הכללי, ומקבלים את תוקף המינוי בתוך זמן קצר – לעיתים בתוך ימים בודדים בלבד. זהו כלי שמכבד את רצון האדם, שומר על האוטונומיה שלו ומונע מחלוקות מראש. בלי דיונים משפטיים ובלי סכסוכים משפחתיים.

ומה קורה כשלא נערך ייפוי כוח מתמשך?

כאן מתחילה מציאות אחרת לגמרי. כאשר אדם מאבד את היכולת לדאוג לענייניו ולא הותיר אחריו ייפוי כוח מתמשך, המשפחה מוצאת את עצמה מול שאלה קשה: מי יקבל את ההחלטות עכשיו? במצבים כאלה, מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט הוא האפשרות היחידה. מדובר בהליך משפטי רגיש ומורכב, שמערב פגיעה מסוימת באוטונומיה של האדם – גם אם המטרה היא להגן עליו.

החוק מגדיר אדם כ"מסוגל להבין בדבר" אם הוא יכול להבין בעניין מסוים ולקבל החלטות בקשר אליו. במילים אחרות, מינוי אפוטרופוס הופך להכרחי כאשר אדם אינו מסוגל עוד לדאוג לענייניו היומיומיים. המצבים השכיחים כוללים דמנציה, אלצהיימר, פגיעות מוחיות, מחלות נפש קשות או מצבים רפואיים אחרים הפוגעים ביכולת הקוגניטיבית והתפקודית.

בקשה למינוי אפוטרופוס תוגש לרוב על ידי בן משפחה, אך ייתכן כי גורמים נוספים, כגון מוסדות רפואיים, יזמו אותה. 

מה בודק בית המשפט?

הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, בצירוף חוות דעת רפואית מרופא מוסמך. לרוב מגיש אותה בן משפחה, אך לעיתים גם גורמים מוסדיים. בית המשפט בוחן שורה של שיקולים: מצבו של האדם, רצונותיו ככל שניתן לבררם, טיב הקשר עם המועמד לאפוטרופסות, היעדר ניגוד עניינים, ואת הזמינות והיכולת לשאת באחריות הכרוכה בתפקיד.

גם כאשר מצבו של האדם מוגבל, קולו נשמע. בית המשפט מקפיד לשקול את דעתו ולתת לה משקל ראוי.

אילו סמכויות ניתנות לאפוטרופוס?

בעת מינוי אפוטרופוס קובע בית המשפט את היקף הסמכויות, שיכולות לכלול:

• ענייני גוף – בריאות וטיפול יומיומי
• ענייני רכוש – ניהול כספים ונכסים
• עניינים אישיים – מיצוי זכויות, קשרים חברתיים והעדפות אישיות

העיקרון המנחה הוא צמצום הסמכויות למינימום הנדרש, תוך שמירה מרבית על האוטונומיה של האדם.

פיקוח וחובות דיווח

שלא כמו ייפוי כוח מתמשך, מינוי אפוטרופוס כפוף לפיקוח מתמשך של בית המשפט והאפוטרופוס הכללי. האפוטרופוס מחויב בדיווחים תקופתיים. בנוסף, בפעולות מהותיות – במיוחד בתחום המקרקעין או פעולות כספיות משמעותיות – עליו לקבל אישור מבית המשפט מראש. מדובר באחריות כבדה, משפטית וערכית כאחד: לפעול תמיד לטובת האדם, בזהירות, בשקיפות ומתוך נאמנות מלאה.

הפער בין שני הכלים

ניתן לראות כי בעוד שייפוי כוח מתמשך מאפשר תכנון מוקדם, שליטה אישית, והליך מהיר ללא בית משפט, מינוי אפוטרופוס הוא הליך משפטי ארוך שדורש פיקוח שיפוטי וכולל פגיעה מסוימת באוטונומיה. מינוי אפוטרופוס נועד אמנם להגן על מי שאינו יכול לדאוג לעצמו, אך הוא פתרון בדיעבד. הדרך הנכונה והאחראית היא לפעול מראש, בעוד הכוח והבחירה בידיים שלכם. 

מניסיוני, ליווי מקצועי ועריכת ייפוי כוח מתמשך בזמן יכולים להקל משמעותית על התהליך, להבטיח שכל הצעדים נעשים נכון, ולספק תמיכה רגשית במהלך תקופה לא פשוטה. זה הזמן שלכם להחליט: או שתקבעו כעת מי ינהל את ענייניכם – או שבית המשפט יעשה זאת במקומכם.

• מנוחה פרידמן, עו"ד, מגשרת ובוררת במשרד מזר- עורכי דין למשפחה וירושה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.