האישה תבעה 75% מהזכויות ללא כל בסיס. בנוסף היא דרשה משמורת בלעדית על שני הילדים המשותפים ומזונות בסכום מופרך. רוב דרישותיה נדחו תוך שבימ"ש מתח ביקורת על כך שהשחירה את פניו של בעלה לשעבר.
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה השופטת אלה מירז הכריעה לאחרונה בתביעות רכוש, מזונות ומשמורת שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר ואבי שני ילדיה. בפסק הדין נדחו טענותיה הלא מבוססות של האישה לזכויות עודפות בדירת המגורים, ונקבע כי היא זכאית ל-25% משוויה כפי שהוסכם בין הצדדים בעבר. עתירתה למשמורת בלעדית נדחתה גם כן ונקבעה אחריות הורית משותפת. באשר למזונות נקבע כי דרשה סכום מופרז של 6,800 שקל, ובהתחשב בזמני השהות וביכולותיו המוגבלות של האב – הסובל מנכות קשה – הם הועמדו על 2,200 שקל בלבד.
בני הזוג התגרשו לפני כשנתיים אך לא הגיעו להסכמות לגבי חלוקת הרכוש, המשמורת ומזונות הילדים. כך למשל, האישה דרשה 75% מהזכויות בדירה שנרכשה מפיצויים שקיבל בעלה לשעבר בעקבות תאונה קשה. טענה זו הועלתה ללא תימוכין ואף שהייתה מודעת לכך שבמועד הרכישה הוא נתן לה רק 25% מהזכויות בדירה (שלא רשומה בטאבו אלא אצל חברה משכנת) – כפי שנכתב במפורש בהסכם המכר.
האישה אמנם טענה כי לא הייתה מודעת לתוכן ההסכם כיוון שבאותה תקופה חלתה בסרטן השד ועברה ניתוחים. אלא שסגנית הנשיא מירז התרשמה שהאישה עשתה שימוש ציני במצבה הרפואי כדי לנסות לזכות בזכויות שלא מגיעות לה, וקבעה כי האישה לא הציגה כל מסמך רפואי שמעיד על כך שלא הייתה מודעת למה שנקבע בהסכם המכר בנוסח פשוט וברור שלא מותיר מקום לבלבול.
משכך נקבע כי זכויותיה של האישה בדירה עומדות על 25% והאיש ירכוש אותן תמורת כ-331 אלף שקל.
ערפל כבד
לגבי הילדים (בני 16 ו-12), האישה ביקשה עליהם אחריות בלעדית בטענה שהאב אינו מעורב בחייהם. אלא שהאב הוכיח שהוא מכיר את ילדיו היטב ומשמש כהורה מיטיב בדיוק כמוה, כפי שאישרה גם העובדת הסוציאלית הממונה.
השופטת קיבלה לפיכך את המלצת העו"ס וקבעה אחריות הורית משותפת, תוך הותרת זמני השהות שמתנהלים בין האב לבין הילדים מאז הפרידה על כנם: פעמיים בשבוע בשעות אחה"צ וכל סוף שבוע שני.
בעניין המזונות טענה האישה כי צרכי הילדים עומדים על 6,800 שקל בחודש. אלא שהשופטת מירז קבעה כי "מדובר בהפרזה בוטה" שלא הוכחה בשום צורה ואף עולה משמעותית על הכנסות ההורים.
בתוך כך השופטת ציינה כי האישה פיזרה ערפל כבד באשר למצבה הכלכלי. כך, עד שלב מאוחר היא סירבה להודות שהיא עובדת, ורק לאחר שעומתה עם טענותיו של בעלה לשעבר אישרה שהיא מתגוררת עם בן זוג, מה שבוודאי שיפר את מצבה.
בנסיבות אלה ובהתחשב בזמני השהות, קבעה השופטת כי המזונות, כולל עלויות הדיור, יעמדו על 2,200 שקל וההורים יישאו בהוצאות החינוך והרפואה החריגות בחלקים שווים.
לפני סיום השופטת מתחה ביקורת על התנהלות האישה שדרשה זכויות שלא הגיעו לה תוך הסתרת האמת והתמקדות בהעלאת טענות קשות מאוד כלפי בעלה לשעבר. "יש להצטער על הדרך בה נקטה האישה... בית המשפט היה מקדיש מלוא תשומת הלב לטענותיה גם אם לא היו כרוכות בהסתרה, טשטוש והשחרת פני האב", נכתב. לא נפסקו הוצאות.
עו"ד ליאת זך
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין