ביהמ"ש לאימא: השיבי לבתך את חלקה בכספי ביטוח החיים של אביה

אף שהמוטבים בפוליסה היו ילדיה, הרשתה לעצמה האם לרכוש בכספים בית יוקרתי. השופט קבע שמשעה שהילדים ובכללם התובעת עזבו את הבית, יש לתת להם את הכסף

בית המשפט למשפחה באילת קיבל לאחרונה תביעה שהגישה צעירה נגד אימה להשבת שליש מכספי ביטוח החיים של אביה המנוח, בהם עשתה אימה שימוש כשהייתה קטינה. עובר לפטירת האב הוא ואימה של התובעת היו גרושים כאשר המוטבים בפוליסות היו ילדיו, בכללם התובעת. סגן הנשיא מרדכי (מוטי) לוי קבע שהאם לא הייתה רשאית לבזבז את מיליון השקלים ללא רשות בית המשפט ומכאן שעליה להשיב לבתה את חלקה בהם.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט באוקטובר 2021 סיפרה התובעת (25) שאימה, הנתבעת, זרקה אותה מהבית לרחוב וכי השתיים לא מדברות מזה שנים. לדבריה כשהייתה קטנה הוריה התגרשו כאשר שבע שנים לאחר מכן – כשמלאו לה 16 – אביה הלך לעולמו. בעת פטירתו היה האב מבוטח בביטוח חיים, בו נרשמו כמוטבים שלושה מארבעת ילדיו, ביניהם התובעת.

אלא שעקב היותה קטינה בעת מות אביה, סיפרה הצעירה, הועברו כספי ביטוח החיים – בסך למעלה ממיליון שקל – למשמורת אצל אימה עד שתגדל. למרות זאת, האם השתלטה על הכספים ובין היתר רכשה באמצעותם בית.

לטענת הצעירה מדובר בכספים השייכים לשלושת האחים באופן בלעדי, כמוטבים בפוליסה של אביהם, ומשכך על אימה להשיב לה את חלקה, שליש מהם, בסך כ-350,000 שקל.

לעומתה טענה האם שעשתה שימוש בכספים לצרכי ילדיה, ובכלל זה דאגה לבנות לבתה-התובעת סוויטה מפוארת בבית אותו רכשה, כפי שתמיד חלמה. משעה שהכספים הוצאו הלכה למעשה למען ילדיה, המוטבים בפוליסה, אין מקום לשיטת האם להורות על השבתם.

"הלוואת גישור" שיש להחזיר

השופט לוי קבע שטענות ההגנה של האם תומכות בפועל בגרסת התביעה שהציגה הבת. כך, משעה שהתובעת בגרה ועזבה את הבית הרי שהאם נותרה עם נכס יקר ש"בקירותיו" מצויים כספים של בתה – אותם עליה להשיב לה.

השופט חידד כי "משתמה התקופה בה נדרשה לתובעת ההגנה ההורית והצורך בפרטיות בבית הנתבעת בחדר מיוחד ונפרד לצרכיה – שעה שהיא אינה מתגוררת בבית – הרי שיש להשיב את המצב לקדמותו".

השופט דימה את האם למי שלקחה "הלוואת גישור" מבתה לצורך הוצאותיה, כאשר עתה משבגרה הבת ועזבה את הבית, עליה להשיב את ה"הלוואה".

למען הסר ספק הבהיר השופט כי כספי ביטוח החיים מוחרגים מעיזבונו של האב, כך שהאם לא יכולה להישמע בטענה לפיה הם שימשו אותה לכיסוי חוב המזונות שהוא חב לה (שכן רק כספים מהעיזבון יכולים לשמש לכיסוי חובות של המנוח).

לגופו של עניין קבע השופט כי אימה של התובעת קיבלה את הכספים מחברת הביטוח כאפוטרופא טבעית שלהם, והיא הייתה מנועה מלעשות בהם שימוש כלשהו ללא אישורו של בית המשפט.

בשולי הדברים מתח השופט ביקורת נוקבת על התנהלות האם. לדבריו מגרסתה עולה שבתה אמורה לוותר על כספים השייכים לה כדת וכדין, לנוכח ההשקעה שהשקיעה בה כשהייתה ילדה. מצב זה, כתב השופט, עומד בסתירה למוסר האינהרנטי הכרוך בגידול ילדים ואינו עולה בקנה אחד עם המושג הורה, ועם התפקוד ההורי.

לפיכך הוא קבע שעל האם להשיב לבתה את הסכום אותו קיבלה עבורה בסמוך לפטירת אביה, כבקשתה.

• ב"כ הבת: עו"ד כרמית שימקו דה קלו
• ב"כ האם: עו"ד רדיאן נגר

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין