יזמית שעסקה בבניית בית עבור בני זוג שרכשו מגרש ביישוב לוטם, החליטה לשים קץ לאיחור התכוף בתשלומים והפסיקה את הבנייה באמצע. מי אשם בהפרת הסכם הבנייה ומי חויב לפצות את מי?
בני זוג שרכשו מגרש ביישוב לוטם חתמו על שלושה הסכמי בנייה עם היזמית "הלה הנדסה בנייה וייזום (1998)": הסכם להכנת התשתית הציבורית במקום, הסכם להכנת המגרש לבניית בית מגורים והסכם שלישי שנגע לבניית הבית עצמו. בתמורה לעבודות התחייבו בני הזוג לשלם ליזמית 909 אלף שקל. אלא שכשהגיע שלב בניית הבית, הפסיקה היזמית את העבודות.
הסכם המכר הופר?
היוועצו עם עורך דין דיני מקרקעין
היה זה בחודש אוגוסט 2009, שבו, לטענת היזמית נצבר לבני הזוג חוב של 21,273 שקלים, ומאחר שלא הייתה זו הפעם הראשונה שאיחרו בתשלום, היא הודיעה על ביטול ההסכם ודרשה את הפיצוי המוסכם שעומד על 57,900 שקל.
כמו כן, היא הפעילה את זכות העיכבון שלה – כלומר הודיעה לתובעים שלא תחזיר להם את החזקה בנכס עד שיסלקו את חובותיהם. עניין זה הביא להגשת תביעות הדדיות לבית משפט השלום בהרצליה.
בני הזוג תבעו פיצוי של 557,433 שקלים בטענה שהיזמית היא שהפרה את ההסכם בכך שהפסיקה את העבודות ללא הצדקה, תוך שהשאירה בית עם ליקויי בנייה חמורים ומסוכנים.
היזמית לא שקטה על השמרים וכחצי שנה לאחר מכן, הגישה גם היא תביעה לתשלום הפיצוי המוסכם ו-166,771 שקל בגין הכספים שהתובעים עוד חייבים לה.
היזמית טענה כי התובעים, שהיו במצוקה כלכלית, איחרו בתשלומים עוד מתחילת ההתקשרות ובשלב מסוים אף היו חייבים לה למעלה מ-240 אלף שקל. פעם אחר פעם סוכמו עמם מועדי תשלום חדשים, אך הם לא עמדו בהם, ולכן הפעם, מבחינתה, הגיעו מים עד נפש.
היא גם טענה שהתובעים נוהגים בחוסר תום לב בכך שתבעו נזקים על פריטים שבכלל לא שילמו עליהם וכשלא נתנו לה הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים.
בשלב מסוים הורה ביהמ"ש על שחרור הבית ובדצמבר 2013 התובעים מכרו אותו, לטענתם, במחיר נמוך מאד (623,500 שקלים).
איחור בתשלום – לא עניין של מה בכך
השופטת לימור ביבי-ממן קבעה כי הוכח שבני הזוג נהגו לאחר בהעברת התשלומים חדשות לבקרים ושהם חייבים ליזמית את הסכום שתבעה. לפי השופטת, לא מדובר בעניין של מה בכך, ואיחורים אלה היוו הפרה יסודית של ההסכם.
השופטת הגיבה לטענת התובעים, לפיה הם לא הפרו את החוזה גם אם איחרו בתשלום כיוון שהליקויים עולים על סכום החוב. לשיטתה, במועד שבו הופסקו העבודות התובעים לא היו זכאים לדרוש פיצוי על ליקויי הבנייה, שכן ההסדרים – החוקי והחוזי – מתווים מסלול מסודר לתיקון הליקויים, ובכלל זה מתן אפשרות סבירה ליזמית לתקנם.
משבני הזוג הפרו את ההסכם הפרה יסודית, היזמית זכאית גם לפיצוי המוסכם. בהקשר זה התפלאה השופטת כיצד בני הזוג לא הכחישו את סכום הפיצוי או לכל הפחות טענו להפחתתו. משלא עשו כן, השופטת קיבלה את עמדת היזמית וציינה כי ממילא סכום הפיצוי המוסכם סביר.
השופטת גם סברה, שבנסיבות המקרה היזמית עכבה את הנכס כדין ובתום לב. עם זאת, השופטת הסכימה שהתובעים זכאים לפיצוי על ליקויי הבנייה למרות מכירת הבית, ופסקה להם 161,607 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה ריבית. היזמית, מהצד השני, זכאית ל-79,173 שקלים גם כן בתוספת הפרשים.
מאחר ששתי התביעות התקבלו חלקית, החליטה השופטת שכל צד יישא בהוצאותיו.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד לין קורזינר ממשרד קורזינר את קורזינר עוסקת בדיני מקרקעין
** הכותבת לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין