בעל 52 דירות בפרויקט שבהרצליה הירוקה, אשר בנייתו נמשכה כעשור, תבע את חברות הבנייה "שיכון עובדים", "סולל בונה" ו"שיכון ובינוי אחזקות". ביהמ"ש מינה מומחה שמצא כי חלק מהטענות על התנהלותן מוצדקות.
כ-11 שנים אחרי הגשת תביעה על ליקויי בנייה פסק השופט הבכיר אליהו בכר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב כי חברות ויזמיות הבנייה "שיכון עובדים", "גני אשרמן הרצליה", "סולל בונה" ו"שיכון ובינוי אחזקות" ישלמו כ-1.5 מיליון שקל לבעל 52 דירות בפרויקט "מגדלי אשרמן" שבהרצליה הירוקה עבור תיקון ליקויי בנייה, איחור במסירה, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
בניית הפרויקט, שכלל 7 מגדלים, התפרשה על פני כעשור (בין השנים 1992-2002). לטענת התובע, הבנייה התעכבה והחברות השונות שהצטרפו לפרויקט במהלך הזמן לא עמדו בהתחייבויות מולו וההסכמים עמן שונו מדי פעם. לאורך כל הדרך הוא טען לליקויים משמעותיים בדירותיו ובחלק מהרכוש המשותף אך הנתבעות לא ביצעו את התיקונים הנדרשים ולא הסירו את ליקויי הבנייה בתירוצים שונים למרות מחאותיו.
לדבריו, בעקבות ההתנערות של הנתבעות מחובותיהן הוא נאלץ לתקן את הליקויים במימון עצמי וכעת הוא דורש על כך פיצויים. התביעה הועמדה על סכום של יותר מ-10 מיליון שקל וכללה פיצויים על עלות התיקונים, הוצאות אובדן תשואת שכירות, עגמת נפש, איחור במסירת חלק מהדירות והחזר הוצאות המהנדס המומחה ששכר לבדיקת הליקויים.
הנתבעות, מצידן, טענו כי התובע הסתיר את כל המאמצים והפעולות שעשו עבורו בחוסר תום לב, וכעת הוא מנסה להתעשר שלא כדין ולערוך שיפוצים בדירותיו על חשבונן. לטענתן, חלק מהליקויים כלל לא קשורים אליהן אלא נובעים מתחזוקה לקויה של הדירות בידי השוכרים של התובע. הנתבעות הדגישו כי בתקופת המסירות של הדירות השונות ואף לאחר שהושכרו הן ביצעו את תיקונים של ליקויים שנמצאו מוצדקים, וכי בהמשך, כשהתובע התעקש שישנם ליקויים נוספים, הוא לא אפשר להן לבדוק אותם.
בנוסף הנתבעות התכחשו לנזקים העצומים להם טען התובע והגישו חוות דעת שהעריכה שישנם ליקויים מינוריים שעלותם מסתכמת בכ-26 אלף שקל בלבד.
אחריות לחלק מהליקויים והבעיות
לנוכח הפערים העצומים בין חוות הדעת, מינה השופט הבכיר בכר מהנדס מטעמו שערך בדיקות רבות בכל אחת ואחת מן הדירות הנטענות ובסופו של דבר הגיש חוות דעת שהתפרשה על פני לא פחות מ-162 עמודים.
בסיכומו של עניין מצא המומחה לא מעט ליקויים ואי-התאמות שנמצאים באחריות הנתבעות, אם כי לא בסקאלה שהציג התובע. המומחה ציין כי החלק היחסי של התובע בעלויות תיקון הליקויים ברכוש המשותף עומד על כ-126 אלף שקל ולגבי הדירות עצמן, העלויות מסתכמות בסכום של כ-573 אלף שקל.
התובע ניסה לחלוק על חוות דעתו של המומחה הממונה אך השופט בכר קיבל אותה ברובה, אם כי קיבל את טענות התובע לחוסרים שונים של ציוד והוסיף כ-30 אלף שקל לעלויות התיקון ברכוש המשותף.
בנוסף לכך השופט מצא כי לשני הצדדים אשמה באיחור במסירת חלק מהדירות ולפיכך החליט שהתובע, שדרש ברכיב זה יותר מ-244 אלף שקל, יקבל רק 7% מהסכום.
לסכומי הפיצויים על הליקויים והאיחור במסירה שהסתכמו בכ-1.2 מיליון שקל, נוספו גם פיצויים של 20 אלף שקל על עגמת נפש, וכן החזר הוצאות משפט ומומחים בסך 300 אלף שקל.
- ב"כ התובע: משרד עורכי דין בועז-רוה
- ב"כ הנתבעות: משרד עורכי דין ל. ד. קומיסר ושות'
עו"ד מיכאל מלכה
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין