עיון בהודעות sms שהגיעו לסלולרי של סמנכ"ל הכספים בחפציבה אינו מהווה האזנת סתר

לפסק הדין בעניין אדר ארז נגד מש יאח"ה

בית המשפט קבע, כי המשטרה רשאית לעיין בהודעות sms במסגרת צו חיפוש, באשר הודעות sms השמורות במכשיר נייד כלל אינן מהוות שיחה לפי חוק האזנות סתר.
לפיכך, נדחתה בקשתו של סמנכ"ל הכספים לשעבר בחב' חפציבה שלא לאפשר למשטרה להפיק ממכשיר הטלפון הסלולרי שהיה בשימושו ושנתפס ע"י המשטרה את העתקי ה- sms המאוחסנים בו.

המבקש, אדר ארז, הועסק ע"י חפציבה כסמנכ"ל כספים. בחיפוש שערכה המשטרה בביתו נתפס מכשיר הטלפון סלולרי שנמצא בבעלות החברה ושהיה בשימושו.

ב"כ המבקש, עו"ד אילת אפיק, בקשה כי בית המשפט יצווה כי מכשיר הטלפון הסלולרי יוחזר לארז, וכי המשטרה לא תוכל להפיק מהמכשיר העתקי הודעות sms בהעדר צו המתיר האזנת סתר.

הודעות sms שהגיעו ליעדן אינן שיחה לפי חוק האזנת סתר

השופט דן מור, מבית משפט השלום בתל אביב, קבע כי הודעות ה- sms אשר נשלחו אל מכשיר הטלפון של אדר ומאוחסנות בו אינן מהוות "שיחה" כאמור בסעיף 1 לחוק האזנת סתר, שכן ה"שיחה" כבר הסתיימה ומדובר באחסון תרשומת של אותה "שיחה".

לדברי השופט: "הדבר דומה למכתב שנשלח אל המבקש, והמבקש החליט שלא להשמידו אלא לשמור את העתקו בידיו. ברור כי למשטרה זכות לתפוס מכתבים אלה ולעיין בהם ...".

נקבע, כי בהגדרת "שיחה" אף נכללת "תקשורת בין מחשבים". גם אם נתייחס למכשיר הטלפון כמחשב, הרי שאין מדובר בתקשורת, דהיינו: יירוט שיחה בין שני צדדים, אלא בתפיסת רישומי תקשורת שהסתיימה והמאוחסנת בטכניקה המתקדמת של ימינו במכשירי הטלפון.

השופט קבע, כי: "גם אם היה המבקש עושה מאמץ להסתיר את הכתוב באותן תקשורות המאוחסנות בחזקתו זכאית המשטרה לעשות את כל המאמץ הדרוש על מנת לנסות למצוא ולפענח את הכתוב".

לחילופן נקבע, כי גם אם יש להתייחס לטלפון כאל "מחשב" , אזי ע"פ סעיף 23 א' לפקודת סדר הדין הפלילי, קבלת מידע תקשורת בין מחשבים אגב חיפוש לפי סעיף זה, לא תחשב להאזנת סתר.

בהתאם נחה דעתו של בית המשפט כי הודעות ה- sms המאוחסנות בזכרון הטלפון הנייד של ארז הינן בחזקת ראיות קבילות בחקירה כנגד חברת חפציבה ומנהלה, בועז יונה, ועל כן המשטרה יכולה לתפוס אותם ולעיין בהם במסגרת צו החיפוש שבידה.

היקף זכות העיון של המשטרה

הבקשה החלופית של עו"ד אפיק, כי ארז הוא זה שיקבע אילו הודעות ימסרו לעיון החוקרים ואילו ישארו חסויות- נדחתה. השופט מור קבע, כי אין זו זכותו של החשוד להחליט עבור המשטרה מהו חומר חקירה ומהו חומר שהיא מנועה מלעיין בו בגין טענה כללית של הפרת זכות הפרטיות.

בנוסף נטען ע"י עו"ד אפיק, כי המשטרה לא זכאית לעיין בהודעות sms שהתקבלו במכשיר הטלפון מאוחר למועד התפיסה בפועל של המכשיר ע"פ צו החיפוש. גם טענה זו נדחתה, באשר נקבע כי גם אם ההודעות הגיעו כשהמכשיר כבר היה תפוס בידי המשטרה, הרי שלחוקרים הזכות לעיין באותן הודעות שמגיעות, ממש כמו מצב בו משלשל הדוור מכתב לתיבת הדואר בה ערכה המשטרה חיפוש ע"פ צו חיפוש.

לאור האמור, הבקשה על כל חלקיה, נדחתה.

ציתות לדואר האלקטרוני מהווה האזנת סתר

נושא האזנות הסתר בעולם הדיגיטלי מחייב את המערכת המשפטית בהתבוננות מחודשת על הגדרות החוק המסורתיות. ההחלטה הראשונה בעניין זה ניתנה בשנת 2000 בעניין נטוויז'ין . נטוויז'ין התנגדה, באמצעות בא כוחה עוה"ד חיים רבייה, למסור למצ"ח תכתובת דוא"ל של 4 מלקוחותיה.

בהליך זה, הודיעה פרקליטת המדינה לבית המשפט המחוזי כי מעתה במידה ורשות מרשויות המדינה תבקש צו היתר לתפיסת דואר אלקטרוני, במחשבים של ספק גישה לאינטרנט, הרי שהדרך הנכונה היא לפנות לנשיא בית המשפט המחוזי או לסגנו, כאמור בחוק האזנת סתר, תשל"ט - 1979.

האמור בהחלטת פרקליטות המדינה בעניין זה אינו סותר את החלטת השופט דן מור, שכן ההבדל בתוצאה הסופית נובע בעיקר מכך שבעניין נטוויז'ן המידע אותו ביקשה מצ"ח היה בבחינת "בדרך ליעדו" כלומר על גבי שרתי ספק הגישה, בהבדל ממחשבו של החשוד, ומשכך תפיסה כאמור תחשב להאזת סתר ל"שיחה חיה".

גישה זהה הובעה גם בהחלטת בית המשפט בעניין פילוסוף, שם קבע השופט חאלד כבוב כי ההליך המתאים להעתקת דוא"ל ע"י המשטרה הוא צו המתיר האזנת סתר.

עיון בדוא "ל של עובדת - פגיעה סבירה בפרטיות

נציין, כי בהחלטת בית הדין לעבודה בעניין אסיקוב שנתקבלה לאחרונה הובחנה גישה דומה לפיה התירה השופטת דוידוב-מוטולה הגשת דואר אלקטרוני ששלחה עובדת שפוטרה ממחשב השייך למעסיקה (לצורך קביעת מועד הפיטורים), וקבעה כי לא מדובר בהאזנת סתר ובפגיעה בפרטיות.

• ב"כ המבקש: עו"ד אילת אפיק
• ב"כ המשטרה: עו"ד שרצר

לפסק הדין בעניין אדר ארז נגד מש יאח"ה

למדור מחשבים

* עו"ד שחר ולנר שותף במשרד אלטשולר – ולנר ועורך תחום מדור אינטרנט ומחשבים באתר המשפט הישראלי – פסקדין, עו"ד אורנית אבני-גורטלר עורכת תכנים באתר המשפט הישראלי – פסקדין.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.