פורום עורכי דין

שלום רב, השאלה עוסקת בהתנהלות דיונית ספציפית בתיק ואינה מתאימה לתשובה בפורום. יחד עם זאת יצוין כי ככלל בית הדין הרבני מגלה גמישות בנוגע למועדים ומכל מקום כדאי לבקש את הארכת המועד עד למועד בו מגשת הבקשה בפועל. לגבי אמירות מהסוג שציינת הרי שהגבול הוא דק. מחד, אמירות כאלו יכולות להיאמר באופן כללי לצורך דירבון הצדדים להגעה להסכם. אולם מאידך, אסור שיישאו אופי של איום מפורש כלפי בעל דין. מדיניות ההתערבות של בג"צ בהחלטות בית הדין מתאפיינת כיום בריסון רב והיא מתרחשת לעיתים רחוקות יחסית ובד"כ במקרים מובהקים של פגיעה בזכויות יסוד או בחריגה מהותית מהוראות הדין המחייבות את בית הדין. מומלץ כי תפנו לעו"ד העוסק בתחום בכדי לקבל ייעוץ משפטי מקצועי.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

החלטה על מזונות זמניים: מזונות ילדים 2,600 (2 מתחת לגיל 2), מלוא עלות פעוטון לשניהם 6,000 אף שאישה לא עובדת אבל טוענת שהיא לא יכולה לחפש עבודה כל עוד הילדים בבית (הסבים), מזונות אישה 2,000 בנימוק לא ברור שהיא תלויה בי לחלוטין (עזבה את הבית לפני 6 חודשים ולא התלוננה עד כה) + כל הוצאותיה הרפואיות + כל ההוצאות הרפואיות החריגות של הילדים + מדור 40% ללא ציון הגבלת סכום (לטענת ב"כ האישה – שכירות עולה 7,000) – סה"כ למעלה מההכנסה שלי של 12,500 לחודש, לכאורה סיבה מצוינת להנציח את המצב ככל האפשר. נימוק השופטת: האישה אינה עובדת 18 חודשים ותלויה בי לחלוטין ﴿לא ברור כי היא עזבה את הבית על דעת עצמה לפני 6 חודשים לגור עם ההוריה, הצהירה בהרצת פרטים שלא הייתה אלימות ותלונות בהמשך למשטרה בגין אלימות נסגרה בנימוק שהתלונה שלה בכלל אזרחית ולא פלילית). ברקע: נישואין אזרחיים בקפריסין בשנת 2013, לידת בן ב 2014, רכישת בית רובו מהכסף שלי בתחילת 2015, לידת בת בספטמבר 2015 ועזיבה כמעט מיידית לאחר מכן. לצד כל זה – תביעה לאיזון רכוש כולל נכסי קריירה ביחס 70/30 לטובתה על סמך סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, למרות הסכם ממון 70/30 לטובתי + תביעת משמורת בלעדית כולל נסיונות (כושלים עד כה) לביטול מוחלט של הסדרי ראייה וקבלת סמכות בלעדית על הילדים, לאחר מניעת גישה לילדים במשך חודש. חשבתי שהיא תקבל סביב 2,500 מזונות ילדים + חצי גן בלבד אבל קיבלה סכום אסטרונומי שמסכן את מצב הכלכלי בטווח המיידי. סיכוי לערעור על מזונות זמניים, פשיטת רגל או רעיון אחר?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום רב. השאלה מורכבת וארוכה מכדי שנוכל להשיב עליה במסגרת הפורום. יחד עם זאת יש לומר כי למרות שהמדיניות המשפטית הכללית אינה נוטה להתערבות ערכאת הערעור בהחלטות זמניות הרי שבית המשפט המחוזי עשוי לעשות כן במקרה של חריגה בולטת מהכללים המנחים לפסיקת מזונות זמניים (בעיקרם; שמירת המצב הקיים ומניעת מצוקה כלכלית מהזכאים למזונות) ובפרט כאשר ההחלטה הזמנית צפויה לעמוד בתוקף זמן רב (למשל כאשר שמיעת הראיות בתיק לא נקבעה או נקבעה לטווח רחוק). כדאי להביא את הנושא שהעלית על שלל היבטיו ופרטיו בפני עו"ד העוסק בתחום ואשר יוכל להעניק לך ייעוץ משפטי מקצועי.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

האם זוגתי (ידועה בציבור) יכולה להוסיף את שם משפחתי לשם משפחתה? האם שם משפחתה החדש יהיה תקף אוטומטית גם לגבי הבן המשותף (קטין) שכרגע נקרא בשם משפחתה של האם בלבד?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

התשובה חיובית לשתי השאלות

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

יש לי בת זוג שבינתיים נפרדנו,המצב הוא כזה: סיפרתי לה שאחותי חריגה אבל מעולם לא ידעתי מה בדיוק יש לאחותי, גדלנו בנפרד והיום בקושי אני רואה אותה. סיפרתי לה שגם היו לי דכאונות בעבר אבל לא סיפרתי לה שלקחתי כדורים לאחרונה והפסקתי. היא בהריון חודש שני ממני ורוצה לתבוע אותי, אמרתי לה שיש 2 בדיקות גנטיות שיכולות לברר אם יש הריון בסיכון וזה עדיין לא מרגיע אותה. מה עליי לעשות? מפוחד מאד וממתין לתשובתכם. תודה רבה

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום רז, מבינה את הקושי שלך במצב הנתון. עולה ממה שכתבת שלא הסתרת ממנה את הפרטים המהותיים. במידה והיא בגירה, אינה חסויה, הרי שהיא היתה שותפה לקשר, כך שלא רואה עילת תביעה נגדך. בהצלחה! אביטל רבינוביץ, עו"ד http://www.a-rabinovich.co.il/

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

החלוקה היא לפי חוק יחסי ממון איזון משאבים כאשר לבעל יש זכויות פנסיה וזכויות סוציאליות גבוהות משמעותית מהאישה שאין לה פנסיה ויש לה מעט זכויות סוציאליות. האם חובה על בית הדין לבצע חלוקה שווה או שיכול לעשות מה שרוצה? שאלה נוספת היא האם אקטואר חייב לתת הבהרות לשאלות בנוגע לדו"ח שעבורו קיבל שכר ולא יכול להתנות זאת ברצונו לקבל שכר נוסף שהרי זו לא עבודה חדשה או חקירה בבית הדין שבגינם היה זכאי לשכר נוסף?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום דנה, גם בית הדין מחוייב לחלוקה הנ"ל, אולם לא תמיד הדבר מבוצע כן הלכה למעשה. הבהרה לחווה"ד, היא בדר"כ חלק מחווה"ד עצמה ולא לא מצופה שכר נוסף (בניגוד לחקירתו בבהמ"ש/ביה"ד). רוב הצלחה, אביטל רבינוביץ, עו"ד

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

הכל נכרך ברבני ע"י הבעל. הופעלו לחצים גדולים על האישה לקבל גט שאחרת לא ידונו ברכוש ובזכויותיה מעבר לכך שלא נפסקו עדיין מזונותיה וכתובתה. על מנת שלא תחשב סרבנית וסחטנית האמינה האישה שתקבל את זכויותיה לאחר הגט. הערעור ברבני הגבוה קבע שנושא המזונות והכתובה ידונו לאחר הגט. שנים עברו ונושא הרכוש הזכויות המזונות והכתובה טרם הסתיים והאחרונים כלל לא נדונו למרות בקשות חוזרות ונשנות. עכשיו מנסים ללחוץ על האישה לוותר עוד על מה שמגיע לה כאשר מיד אחרי הגט פטרו את הבעל "מחיובי מזונות שלא נפסקו לו" וממדור והוצאות ובעצם איפשרו לו להמשיך ולהשתכר לעצמו ומבלי לשלם מזונות מדור והוצאות לאשתו לשעבר שאינה צעירה ואינה עובדת והחוטא יצא נשכר. בנוסף נוגסים עכשיו בזכויותיה הפנסיוניות ומנסים לדחוק בה לסיים בפשרה לא טובה ולרמוז שימשיכו לפגוע בה, במקביל מונעים ממנה דמי קיום עד שתישבר. מדובר על תקופת נישואים ארוכה. מה ניתן לעשות במצב עגום זה כשהם בעצם ממשיכים לתת כח לא מאוזן לצד השני, וממש נוהגים במשוא פנים ומונעים ממנה קיום? האם להגיש בר"ע כרגע על חלק מההחלטה? האם להמתין לפס"ד סופי? האם יכולים לעשות מה שרוצים ולעכב פס"ד לגימלה שמגיעה מהצד השני ושכבר גמלה? מה נכון לעשות כרגע שכן אולי היא מסכנת את מה שכבר נפסק לה?האם אפשר לערב את הערכאה האזרחית?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

מהתאור של המקרה נראה כי מדובר בהתנהלות כושלת גם מטעם בית הדין וגם מטעם האשה שאינה יודעת לעמוד על זכויותיה, וכי כפועל יוצא מכך האשה יוצאת וידה על התחתונה. כבר בעבר היה צריך לפנות בערעור לבית הדין הרבני הגדול להשגת הזכויות וחבל שדברים לא נעשו כפי שצריך. אני מציעה לפנות לבגץ בית המשפט הגבוה לצדק על מנת שהאשה תקבל מה שמגיע לה. גם בבית הדין הרבני יש לפנות על פי עקרונות המשפט האזרחי ולבצע איזון משאבים כולל. כאמור בדקו עם עורך דין מקצועי את האפשרות לפניה לבג"ץ, שכן כפי שמתואר ההתנהלות עד כה מקפחת את האשה עד מאד. טעות היתה לתת גט לפני שכל הנושאים הרכושיים מוסדרים בין הצדדים. במקומכם לא הייתי ממתינה לפסק דין סופי אלא עותרת לבג"ץ באופן מיידי ומתארת את ההתנהלות הכושלת והמקפחת של בית הדין הרבני. במקביל הייתי מפעילה לחצים על בית הדין לסיים את התיק מהר ככל שניתן. בברכה, עו"ד אלינור ליבוביץ

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

הכל נכרך ברבני ע"י הבעל. הופעלו לחצים גדולים על האישה לקבל גט שאחרת לא ידונו ברכוש ובזכויותיה מעבר לכך שלא נפסקו עדיין מזונותיה וכתובתה. על מנת שלא תחשב סרבנית וסחטנית האמינה האישה שתקבל את זכויותיה לאחר הגט. הערעור ברבני הגבוה קבע שנושא המזונות והכתובה ידונו לאחר הגט. שנים עברו ונושא הרכוש הזכויות המזונות והכתובה טרם הסתיים והאחרונים כלל לא נדונו למרות בקשות חוזרות ונשנות. עכשיו מנסים ללחוץ על האישה לוותר עוד על מה שמגיע לה כאשר מיד אחרי הגט פטרו את הבעל "מחיובי מזונות שלא נפסקו לו" וממדור והוצאות ובעצם איפשרו לו להמשיך ולהשתכר לעצמו ומבלי לשלם מזונות מדור והוצאות לאשתו לשעבר שאינה צעירה ואינה עובדת והחוטא יצא נשכר. בנוסף נוגסים עכשיו בזכויותיה הפנסיוניות ומנסים לדחוק בה לסיים בפשרה לא טובה ולרמוז שימשיכו לפגוע בה, במקביל מונעים ממנה דמי קיום עד שתישבר. מדובר על תקופת נישואים ארוכה. מה ניתן לעשות במצב עגום זה כשהם בעצם ממשיכים לתת כח לא מאוזן לצד השני, וממש נוהגים במשוא פנים ומונעים ממנה קיום? האם להגיש בר"ע כרגע על חלק מההחלטה? האם להמתין לפס"ד סופי? האם יכולים לעשות מה שרוצים ולעכב פס"ד לגימלה שמגיעה מהצד השני ושכבר גמלה? מה נכון לעשות כרגע שכן אולי היא מסכנת את מה שכבר נפסק לה?האם אפשר לערב את הערכאה האזרחית?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

הכל נכרך ברבני ע"י הבעל. הופעלו לחצים גדולים על האישה לקבל גט שאחרת לא ידונו ברכוש ובזכויותיה מעבר לכך שלא נפסקו עדיין מזונותיה וכתובתה. על מנת שלא תחשב סרבנית וסחטנית האמינה האישה שתקבל את זכויותיה לאחר הגט. הערעור ברבני הגבוה קבע שנושא המזונות והכתובה ידונו לאחר הגט. שנים עברו ונושא הרכוש הזכויות המזונות והכתובה טרם הסתיים והאחרונים כלל לא נדונו למרות בקשות חוזרות ונשנות. עכשיו מנסים ללחוץ על האישה לוותר עוד על מה שמגיע לה כאשר מיד אחרי הגט פטרו את הבעל "מחיובי מזונות שלא נפסקו לו" וממדור והוצאות ובעצם איפשרו לו להמשיך ולהשתכר לעצמו ומבלי לשלם מזונות מדור והוצאות לאשתו לשעבר שאינה צעירה ואינה עובדת והחוטא יצא נשכר. בנוסף נוגסים עכשיו בזכויותיה הפנסיוניות ומנסים לדחוק בה לסיים בפשרה לא טובה ולרמוז שימשיכו לפגוע בה, במקביל מונעים ממנה דמי קיום עד שתישבר. מדובר על תקופת נישואים ארוכה. מה ניתן לעשות במצב עגום זה כשהם בעצם ממשיכים לתת כח לא מאוזן לצד השני, וממש נוהגים במשוא פנים ומונעים ממנה קיום? האם להגיש בר"ע כרגע על חלק מההחלטה? האם להמתין לפס"ד סופי? האם יכולים לעשות מה שרוצים ולעכב פס"ד לגימלה שמגיעה מהצד השני ושכבר גמלה? מה נכון לעשות כרגע שכן אולי היא מסכנת את מה שכבר נפסק לה?האם אפשר לערב את הערכאה האזרחית?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

אקטואר מומחה שמונה ע"י בית הדין לא מוכן לענות על שאלות הבהרה ועונה שסיים את העבודה ואם רוצים לשאול אותו שאלות אז שנזמין אותו לבית הדין ונשלם. זו הרי לא עבודה חדשה ולא חקירה והוא קיבל שכר על עבודתו ומחוייב לענות על שאלות הבהרה לעבודתו לא כך?!איך צריך לנהוג? בנוסף יש כאן מצב שהוא מלכתחילה לא איזן הכל והצדדים מעלים טענות ואז בית הדין נותן חלקי החלטות או מתעלם ויוצר פניות מרובות לאקטואר, מה שמפצל את העבודה למספר פעמים וכל פעם עלויות נוספות של אלפי שקלים. למה לא דנים קודם בשאלות המשפטיות מה מגיע למי ואח"כ הכל עובר למומחה שיעשה את החישוב פעם אחת. המומחה לא אמור להתערב בהחלטות שיפוטיות לא כך?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

אקטואר לא אמור לענות על שאלות הבהרה אם לא קיבל תשלום נוסף. התשלום בוצע עבור חוות הדעת אך לא עבור עבודה נוספת. יחד עם זאת יש צדק בדברייך שכן כדאי קודם ללבן את כל המחלוקות המשפטיות ולתת הנחיה ברורה לאקטואר לבחון את העניינים הכספיים פעם אחת ולא בתשלומים... עלייך לפנות לבית הדין הרבני בבקשה כזו על מנת לחסוך כספים ולייעל את ההליכים. בברכה עו"ד אלינור ליבוביץ

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

האם בית הדין שכבר פגע בזכויות האישה כי לא מוכנה להתפשר יכול להמשיך ולפגוע בה בלקיחת זכויות נוספות? האם יכול לעכב את קבלת הגימלה שלה מבעלה ולעכב את פסה"ד על מנת לגרום לה להתפשר?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

ברור שבית הדין אינו יכול למנוע מהאשה לקבל את חלקה בזכויות של הבעל. גם בית הדין הרבני צריך לפסוק לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג. אם בית הדין אינו מבצע את המוטל עליו תוכלו לערער לבית הדין הרבני הגדול.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

בית הדין נותן החלטות חלקיות כשפונים אליו להבהרות שוב לא נותן החלטות מלאות מה שגורר את התיק לאין סוף, זה חוזר גם בדיונים. בהתחלה לא הבנתי וערערתי דבר שעולה כסף רב. האם צריך לחכות עד הסוף לפס"ד? בנוגע לאקטואר זו שערוריה עוד יותר רצינית כי העבודה מפוצלת למספר רב של פעמים והאקטואר חוגג ושם כל פעם גובה מחיר של אלפי שקלים על הוספת שורה!זה נראה כמו שיטה למסחטת כספים. מה עושים?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

זוהי אכן התנהלות שגויה. צריך לפנות פעם אחת לאקטואר ופעם אחת לשלם. האקטואר צריך לקבל הנחיות מפורשות מבית הדין ולא לבצע כל פעם חלק מן העבודה. בצורה כזאת תשלמו הרבה יותר כסף וההליך יימשך - וחבל. פנו לבית הדין על מנת להבהיר את הנושא ולקבל וליתן הנחיות ברורות לאקטואר ולצדדים עצמם מה לספק לאקטואר ואילו מסמכים לצרף. בברכה, עו"ד אלינור ליבוביץ

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

בהחלטתו כתב השופט:" תוגש פסיקתא בחתימת ב"כ שני הצדדים, אות בלעדיו אין להסכמת הצדדים". מה פרושו?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

הייתי מבקש לדעת איך והיכן בחוק מעוגן עניין "מומחה בית משפט" באיזה מסגרת פועל מומחה שכזה? האם יש לו התחייבויות כל שהם כלפי הצדדים בתיק ו/או כלפי ביהמ"ש?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

מינוי מומחה מטעם בית המשפט מעוגן בתקנות סדר האזרחי בחלק המתייחס לדיני משפחה. בניגוד לדין האזרחי מומחה בית משפט ממונה על ידי השופט, הוא נייטרלי ויש לו חובה כלפי שני הצדדים אשר בדרך כלל משלמים את שכרו שווה בשווה. את חוות דעתו הוא מעביר לצדדים ולבית המשפט לאחר התשלום של שכרו. אפשר לשאול אותו שאלות הבהרה וכן לאחר התשובות להזמינו לחקירה בדיון. בברכה עו"ד אלינור ליבוביץ

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

אני אלמן מזה כ10 שנים אני עומד למכור את דירתי ולקנות דירה קטנה יותר נאמר לי שצריך לשח כך אישור בית משפט , אני לפני סגירת עסקה של קנייה ומכירה שחלילה הבקשה לא תאושר ועלי לפצות את מוכר/ קונה הדירה שלי , נא תשובתכם בדחיפות כמה זמי זה אמור לקחת ומה הסיכון היות והמוכר לא מוכן להמתין זמן רב , תודה רבה

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

אישור של בית המשפט למכר דירה נדרש רק כאשר חלק מן הבעלים או כולם הוא חסוי או קטין. בשאלתך לא פירטת במה מדובר. בהנחה שהדירה היתה רשומה על שמך ועל שם אשתך המנוחה עליך להוציא צו ירושה או צו קיום צוואה בטרם מכירת הדירה. אנא הבהר מדוע יש צורך באישור בית המשפט כי מהשאלה הדברים אינם ברורים. בברכה, עו"ד אלינור ליבוביץ

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום אני בהליכי גירושין עם ילד בן 3. האם בעלי יכול להגביל אותי במעבר הדירה (היינו, לעבור לדירה שאינה רחוקה יותר מX קילומטרים מהדירה הקודמת)? יש לציין כי מקום מגורינו הוא כפר סבא אך בעלי עזב את הבית ועבר לתל אביב. תודה.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

התשובה העקרונית היא חיובית. הורה משמורן יכול להיות מוגבל במעבר מקום מגורים. סיבת ההגבלה יכולה להיות שמירה על סביבת חייו של הילד, שיקולי חינוך, הסדרי ראיה ועוד. יחד עם זאת בית המשפט ישקול גם את זכותך כהורה משמורן להמשיך בחייך ולעבור למקום אחר כחלק מהתפתחות טבעית. בנתונים שציינת יש להניח כי לא תוטל מגבלה על מעבר למגורים בתוך טווח דומה לזה שבין כפר סבא לתל אביב אולם במקרה שתרצי לעבור למקום מרוחק יותר עשוי בית המשפט לקבוע לכך הגבלות. בברכה, איתן ליפסקר, עו"ד

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

האם העו"ד שמייצג צריך לפנות לאב"ד ולהתלונן על זה שהדיינים נותנים חלקי החלטות או שכלל לא נותנים החלטה? השאלה היא למה שירצה להתלונן ולקלקל לעצמו כשהוא מופיע אצל אותו הרכב בעוד תיקים? האם אני יכולה לחייב את עו"ד להגיש תלונה למי שממונה על הדיינים והאם אחרי כן לא ינקמו? הבעיה שהם לא נותנים גם החלטות לסוגיות שמעלים בדיון וחמור מזה לא מקיימים את החלטת בית הדין הגבוה וניראה שאפילולא קוראים את התיק.החליפו הרכב מספר פעמים. מתוסכלת וחסרת אונים.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

הפניה לראב"ד, כמו גם תלונה לנציב, יכולה להיעשות ע"י עוה"ד שלך או על ידך ישירות. שיהיה בהצלחה.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

אנחנו מגישים בקשות לבית הדין והם נותנים חלקי החלטות, כשמגישים בקשה להבהרה או להשלמת החלטה הם מתעלמים שוב. כשמגיעים לדיון הנושא עולה שוב ולא נותנים החלטהכתוצאה מכך לא מתקדמים.מה לעשות?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

רונית, האם זה בי דין רבני בחיפה?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש