בוטל כתב אישום: הפרקליטות לא עדכנה את הנאשם על הגשתו
הפרקליטות הגישה כתב אישום מבלי ליידע את הנאשם, בניגוד לחובתה. ביהמ"ש קבע כי התנהלותה פגעה בזכויות הנאשם ובאמון הציבור במערכת המשפט.
ביקשו להשביח את הבניין אך נתקלו בהתנגדות – האם המחוזי יבוא לעזרה?
בעלי דירה בבניין תל אביבי ביקשו לבנות קומה נוספת – בהתאם לתמ"א 38, אלא ששאר דיירי הבניין התנגדו. על אף שהבנייה תשביח את הבניין – גם המחוזי דחה את בקשתם.
חסר בחוק עלול לפגוע בעקרון חשוב בתחום הצוואות: קיום רצון המצווה
אחד העקרונות החשובים ביותר בתחום הצוואות הוא השמירה על קיום רצון המצווה גם לאחר מותו. אלא שחוק הירושה אינו נותן פתרון למקרה שבו מצבת נכסיו משתנה בשלב שמצבו המנטלי או הפיסי כבר אינו מאפשר לו לשנות את צוואתו.
שיקרה כדי לנקום: הוציאה נגד הגרוש צו עיכוב יציאה ותשלם כ-50 אלף ש'
גרושתו של א' סיכלה נסיעה עסקית חשובה לחו"ל, כשהצליחה להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ על לא עוול בכפו. תביעת א' לפיצוי על נזקיו התקבלה בחלקה.
מדוע ביטוח לאומי דחה חולת סרטן הזקוקה לסיוע?
האישה, שניצחה את הסרטן, לא תיארה לעצמה שתצטרך לצאת למלחמה נוספת, הפעם מול בטוח לאומי. המוסד דחה את בקשתה לקצבת שירותים מיוחדים, משום שהיא מסתדרת לבד.
נקרא למילואים ופוטר: המעסיקה תפצה ב-64 אלף שקל
חייל משוחרר נקרא לשירות מילואים ופטר מעבודתו. תביעתו בוועדת התעסוקה התקבלה, אך המעסיקה סירבה לקבל את רוע הגזירה וערערה. בית הדין לעבודה לא השתכנע.
בעקבות בג"ץ: האם לבית הדין הרבני סמכות לפסוק מזונות קטינים?
בספטמבר 2014 נפל דבר בתחום דיני המשפחה: בג"צ קיבל את הטענה כי תביעת מזונות ילדים, שנכרכה לתביעת גירושין תידון ברבני אף ללא הסכמת האם.
הבן לא שב מהמועדון: האם החד-הורית תפוצה ב-1.7 מיליון שקל
אם חד-הורית, שבנה היחיד נהרג ב-2006 בקטטה במועדון ה"פלואו" בהרצליה, תבעה פיצויים ממי שהרג את בנה. ביהמ"ש חייב את התוקף לפצות את האם הכואבת.
השקיע 1.5 מיליון דולר בפרויקט וגילה שהיזם קנה לעצמו בית פרטי
אזרח ארה"ב השקיע מכספו הפרטי 1.5 מיליון דולר בפרויקט והופתע לגלות שהיזם השתמש בכספים לצרכיו הפרטיים. ביהמ"ש קבע: יש להשיב לו את הכספים.
מבט פמיניסטי על תיקון 98 לחוק העונשין - מעונה של אישה הוא מבצרה
אמש (ד') חוללה הכנסת מהפך דרמטי בזכויות הנשים בישראל, כשאישרה בקריאה אחרונה את תיקון 98 לחוק העונשין, המוכר לציבור כ"חוק שי דרומי", אך ראוי יותר לכנותו מעתה "חוק כרמלה בוחבוט".