ביהמ"ש העליון אישר את החלטת המחוזי לשלוח פושטת רגל למאסר כיוון שסירבה לחשוף שמות של נושים מסתוריים, להם העבירה מיליוני שקלים מחוץ לקופת פשיטת הרגל. האישה טענה שאיימו על חייה. השופטים סברו שאין מנוס.
לפני כחצי שנה ניתנה בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב החלטה חריגה: סגן הנשיאה, השופט איתן אורנשטיין הורה על מאסרה של אישה ל-14 יום, כיוון שלא הסכימה למסור שמות של נושים שקיבלו ממנה מיליונים – פעולה שמהווה לכאורה "הענקה אסורה".
לשאלות על הליכי פשיטת רגל:
כנסו לפורום פשיטת רגל
הפרשה החלה ב-2007, כשבמסגרת הליכי פשיטת רגל שהתנהלו נגד האישה, התגלה שהיא העבירה לנושים המסתוריים 1.15 מיליון דולר במזומן שקיבלה ממכירת שתי דירות. היא סיפרה שהנושים ביקשו את הכספים לכיסוי חוב של אביה המנוח, ואיימו על חייה ועל חיי ילדיה.
לבסוף, מאחר שהיא נותרה בסירובה, השופט הורה לאסור אותה למשך 14 יום. בנוסף, הורה השופט על קיום דיון שלושה ימים לאחר תחילת המאסר, על מנת לאפשר לחייבת להמציא את הפרטים בדיסקרטיות לנאמן ולביהמ"ש. השופט הבהיר שככל שהחייבת תיאות לחשוף את הפרטים קודם לכן – היא תשוחרר לאלתר.
האישה ערערה על ההחלטה לביהמ"ש העליון ושוב טענה, בין היתר, כי סירובה למסור את שמות הנושים נובע מחשש לחייה ולחיי ילדיה. לשיטתה, סנקציית המאסר איננה מידתית בנסיבות המקרה.
לדבריה, מאסרה יותיר את בנה המאומץ, שסובל מבעיות נפשיות, ללא השגחה וטיפול.
המנהל המיוחד ביקש לדחות את הערעור והציג תמונה אחרת. לטענתו, ישנה אפשרות שהמערערת כלל אינה מאוימת, אלא פשוט מסתירה את הכספים שלכאורה נמסרו לנושים.
לגופם של דברים, טען המנהל, בין היתר, שקבלת עמדת המערערת תוביל לכך שנושה שפעל שלא כדין יצא נשכר, ויזכה להעדפה על חשבון נושים שפעלו כדין.
המנהל גם הביע חשש, שלפיו קבלת טענות האישה תוביל לכך שבמצבים דומים חייבים יטענו כדבר שבשגרה כי הם אוימו, ובכך יסכלו את האפשרות של ביטול הענקה אסורה.
אל טענות המנהל הצטרף גם הכונס הרשמי, שטען כי ביהמ"ש הלך כברת דרך לקראת המערערת, בכך שאִפשר לה למסור את שמות הנושים רק לביהמ"ש ולמנהל המיוחד, וניסה למנוע או לקצר את המאסר ככל שניתן.
מסר חינוכי קשה
השופטים חנן מלצר, נעם סולברג ומני מזוז דחו את הערעור ושטחו שני נימוקים מרכזיים: ראשית, קבלת טענת האישה אכן תוביל לכך שטענות שונות בדבר חשש ואיומים – שחלקן גם עשויות להיות טענות סרק – עלולות להופיע השכם והערב במסגרת הליכי פשיטת רגל, כניסיון של חייבים להבריח נכסים ולהתחמק מסנקציות שונות.
שנית, השופטים הסכימו כי קבלת טענת המערערת פירושה מתן עדיפות לנושים בלתי חוקיים, והבהירו כי העדפה כזו מנוגדת לצדק ולהיגיון ואף לדיני פשיטת הרגל, מה עוד שהיא טומנת בחובה מסר חינוכי קשה.
השופטים סברו כי ההחלטה מידתית, והצביעו על העובדה שביהמ"ש הורה על המאסר רק לאחר מספר חודשים וסירוב מתמשך של המערערת, וחזרו על כך שהמערערת יכולה "להשתחרר" מהסנקציה בכל עת (על ידי מסירת השמות).
בסיכומו של דבר הערעור נדחה והשופטים קבעו כי המערערת תתחיל את ריצוי המאסר ביום 3.5.2015. במידה שהיא תפקיד בידי המנהל המיוחד 800,000 שקל, המאסר יתבטל והנושים יפעלו להשגת יתרת סכום החוב שלא בדרך של בקשה לאכיפת הצו באמצעות מאסר.
מפסק הדין עולה כי גם בהליכי פשיטת רגל, הפן המרכזי אותו בוחן ביהמ"ש הוא עיקרון תום הלב של החייב, ומי שסוטה מעקרון זה, עלול אפילו להישלח למאסר.
- ב"כ המערערת: עו"ד ירון סהר
- ב"כ המשיבים: עו"ד אופיר פדר, עו"ד גלית שוקרון, עו"ד שימרית מלמן
* עו"ד שמואל גרוס עוסק בדיני פשיטת רגל.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין