במסגרת הליכי הוצל"פ למכירת בית ברחובות נערכה התמחרות שבסופה זכתה ההצעה הגבוהה ביותר. ארבעה ימים לאחר מכן הוגשה לכונס הצעה חדשה וגבוהה יותר, וגם החייב הגיש לפתע הצעה לפדות את ביתו. למי יימכר הבית?
התמחרות שנערכה ביולי 2016 על ידי עורך הדין שמונה ככונס נכסים לבית הסתיימה בזכיית מציעים שהציעו לרכוש את הבית תמורת 4.25 מיליון שקל ושילמו 7.5 אחוזים מהתמורה.
למרות זאת, רשמת ההוצאה לפועל עמית גולדשטיין-לירן קבעה בהחלטתה מינואר השנה, כי הבית יימכר למציעים אחרים, שהציעו לקנות את הבית תמורת 4.5 מיליון שקל ואולם הצעתם הוגשה ארבעה ימים לאחר שהסתיים הליך ההתמחרות.
הזוכים המקוריים בהתמחרות לא השלימו עם קביעה זו והגישו בקשת רשות ערעור לבימ"ש השלום ברחובות, אליה הצטרף גם החייב אשר ביקש לפדות את ביתו (כאן נציין כי זכויותיו הקנייניות של החייב עומדות בדרך כלל בראש סדרי העדיפויות של לשכת ההוצאה לפועל).
לטענת המבקשים, קבלת ההצעה המאוחרת פוגעת באינטרס ההסתמכות שלהם, בסופיות הדיון ובעקרון השוויון בין המציעים. לדבריהם, "העשרת קופת הכינוס אינה חזות הכל" וכי הצעתם סבירה ובגבולות חוות הדעת השמאית ועל כן היה על הכונס לאשרה.
המשיבים - הכונס ובעלי ההצעה המאוחרת, טענו מנגד כי הצעתם עדיפה בהיותה הגבוהה מבין ההצעות ומשום שהצעת המבקשים אינה מכסה את כל הוצאות הכינוס. כן נטען כי הצעתם הוגשה סמוך לאחר ההתמחרות ובטרם נחתם הסכם המכר עם המבקשים, שממילא היה מותנה באישור הרשמת.
לפיכך, ומשהובהר למבקשים ע"י הכונס כי זכייתם בהתמחרות מותנית ואינה סופית לא ניתן לומר שהם "הסתמכו" על הזכייה, ואם עשו כן לא יוכלו לבוא בטענות.
שקוף והוגן
סגן הנשיאה, השופט מנחם מזרחי, קיבל את הבקשה וקבע כי החלטת הרשמת מבוטלת וכפועל יוצא מכך מבוטלת אף זכיית המשיבים בהתמחרות. השופט הורה לערוך התמחרות חדשה בה יהיו מעורבים כל הגורמים, לרבות החייב עצמו שהביע רצון לפדות את הנכס.
השופט סמך ידו על פסיקת בתי המשפט העניפה בנושא והבהיר כי "אכן כל עוד לא הסתיימו הליכי המכרז וההתמחרות וההצעה לא הוצאה לאישור ראש ההוצל"פ - ניתן לקבל הצעות נוספות ולבצע התמחרות בתום לב ולהעשרת קופת הכינוס". עם זאת, השופט הדגיש כי "העשרת קופת הכינוס אינה חזות הכל" ועל הליך ההתמחרות להיות הוגן ושקוף ומן הראוי ש"יתנהל בדווקנות בהתאם לכללי מנהל תקינים".
במקרה זה התרשם השופט כי התנהלות הצדדים נבעה מאינטרסים רגשיים מהעבר ולאו דווקא משיקול כלכלי טהור וקבע כי "רב הנסתר על הנגלה".
בנסיבות אלו, השופט סבר כי מן הראוי לקיים התמחרות חדשה שתהא שוויונית, שקופה והוגנת, שלדעתו, תעצים את אמון הציבור בהליך הכינוס. לגישתו, הליכה בדרך זו אף תביא בסופו של דבר להעשרת קופת הכינוס וכך יבוא אינטרס הכונס על סיפוקו.
בנסיבות אלו לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המבקשים: עו"ד נוריאל יקנה
- ב"כ המשיבים: עו"ד אסנת כהן, עו"ד ברוש גלית
עו"ד לארי דאב
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין