ספק אלכוהול דרש מבעל עסק ואשתו למשכן את ביתם כערובה לכיסוי חוב של העסק. מפוחדים ומזועזעים, חתמו הבעל ואשתו על הסדר החוב. כשנתיים אחרי קבע ביהמ"ש שהחוזה נחתם בכפייה, וביטל אותו.
בעל עסק של שירותי בר לאולמות אירועים, נקלע בשנת 2011 לקשיים עקב שינויים שחלו בענף. בחלוף זמן, ולמרות נסיונו להוזיל מחירים, העסק כשל, החובות רק הלכו ותפחו ובשלב מסוים החל בעל העסק למכור את המשקאות במחירי הפסד, רק כדי לגלגל את חובותיו.
לייעוץ בנושא עריכת חוזים וביטולם:
פנה ל- עורך דין דיני חוזים
בוקר אחד בפברואר 2013, חוללו ארבעה צ'קים בסך העולה על 150 אלף שקל שנתן לספק אלכוהול בשם עלי כבוב.
עוד באותו בוקר הגיע כבוב עם עובד נוסף לביתם של בעל העסק ואישתו. משלא פתחו את הדלת, הוא שלח אליהם את חתנו ואת העובד מאוחר יותר באותו היום.
השניים דרשו מבני הזוג להגיע באופן מיידי למשרדו של כבוב ולחתום על הסדר חוב של למעלה מ-1.6 מיליון שקל – תוך שהם משמיעים באוזניהם איומים כגון "יש לכם שני בנים, תשמרו עליהם...". בני הזוג המפוחדים ניסו להסביר כי האישה לא קשורה לעסק וכי הם זקוקים לזמן כדי להסדיר את החוב, אך בלית ברירה הם התייצבו תוך זמן קצר במשרדו של כבוב.
לדבריהם, כשהגיעו למשרד, כבוב אמר להם כי אי כיבוד הצ'קים גורם לו נזק והפיתרון היחיד שיספק אותו הוא חתימתם על הסדר חוב, לפיו אם לא יפרעו את כל החוב תוך 90 יום, יעבירו לו את דירתם. כבוב סירב לבקשתם להתייעץ עם עו"ד ולשקול את הדברים, ואילץ אותם להמתין לעורך דינו, שהגיע למשרד והחתים אותם על ההסדר.
עשרה ימים לאחר שחתמו על ההסדר בני הזוג הגישו נגד כבוב תלונה במשטרה, וכחודש לאחר מכן הגישו לבימ"ש השלום בת"א תביעה לביטול הסדר החוב, שנחתם לטענתם בכפייה.
הנתבע טען, כי הוא אחד מסוחרי המשקאות הגדולים בישראל וכי אין לו כל עבר פלילי. הוא הכחיש כי הגיע לבית התובעים ולגרסתו הם אלה שהגיעו אליו במטרה לרכוש סחורה נוספת ומשסירב למכור להם, הם הציעו לחתום על הסדר החוב כערובה לסחורה שירכשו. הנתבע הוסיף כי הסדר החוב נחתם מרצונם החופשי לאחר מו"מ מפרך. עוד הוא טען, כי לו היו מעוניינים בביטול החוזה היה עליהם להודיע על ביטולו במהרה, אך הם השתהו עד להגשת התלונה והתביעה.
מדיף ריח רע
השופט יאיר דלוגין ציין, כי "מכל הסיטואציה נודף ריח רע של נסיבות העולות בקנה אחד עם כפיה". הוא הוסיף, כי עצם העובדה שהתובעים משכנו את ביתם בחלוף שעות ספורות בלבד ממועד חילול הצ'קים, כשברור להם שלא יוכלו להחזיר את החוב במועד, מעידה שהחתימה לא נעשתה מרצון, במיוחד לאור העובדה שהאישה היא לא בעלת החוב.
לאחר שצפה בתמונות ממצלמות האבטחה של לובי הבניין בו מתגוררים התובעים, השופט שוכנע כי כבוב ואנשיו הגיעו לביתם באותו הבוקר וקבע, כי די בביקור הבית ובאיומים המרומזים שהופרחו בחלל האוויר כדי להבין שהתובעים חתמו על החוזה מתוך כפייה.
השופט הוסיף כי ברור שבנסיבות הטראומתיות שתוארו בתביעה לא ניתן היה לצפות מהתובעים להתעשת מיד ולבטל את החוזה בתוך יום או יומיים, כשאלמנט הפחד עוד לא התפוגג.
לבסוף, השופט קיבל את התביעה במלואה וביטל את הסדר החוב ואת התחייבות התובעים למשכן את ביתם.
הנתבע חויב לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל, והוצאות משפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד משה דורה, עו"ד גלית בירן
- ב"כ הנתבע: עו"ד רמי וכילה
* עו"ד אבי מורה ממשרד עו"ד מורה טובים & מסדה כהן עוסק בדיני חוזים ומסחר.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין