בקרב הציבור הרחב, ידוע כי ההליך פלילי מסתיים בהרשעה או בזיכוי. למעשה, ישנם גם מקרים שבהם ההליך מסתיים בצורה אחרת.
בהליכים פליליים, תפקידה של מערכת המשפט הוא להכריע האם נאשם אשם או זכאי. יחד עם זאת, המילה "חפות" אינה נפוצה באולמות המשפט. אינספור משפטים מסתיימים בהרשעות, בעוד שאחוז הזיכויים הולך וקטן משנה לשנה.
לשאלות על הדין הפלילי:
כנסו לפורום פלילי
על פי נתוני מחלקת המחקר של הרשות השופטת ("שיעורי ההרשעה והזיכוי בהליכים פליליים" – פורסם באתר הרשות השופטת), אחוז הזיכויים העומד כיום בתיקים פליליים שנוהלו עד סופם הינו אחוז אחד בלבד.
הסיבות לאחוז הזיכויים הנמוך הן רבות ויש האומרים שמדובר בתופעה. ישנם מספר גורמים לכך, החל מהרשעות על סמך הודאות שווא, הרשעות על סמך עדות יחידה, הרשעות על סמך ראיות מדעיות לא מדויקות, עדויות ראייה מוטעות, ועוד כהנה וכהנה. על כך נכתב ועוד ייכתב רבות.
יחד עם זאת, הנתון הנ"ל אינו מלמד בהכרח על כך שיתר התיקים הסתיימו בהרשעה. בפועל, כמות לא מבוטלת מהתיקים הפליליים בישראל מסתיימים בדרכים שונות מלבד זיכוי או הרשעה, ועל כן חשוב שכל אדם שמואשם בפלילים יהיה מודע לאפשרויות העומדות בפניו מלבד ניהול הליך דורסני שמסתמן לעתים ככמעט חסר סיכוי לזיכוי. ואלו הדרכים האפשריות לסיום ההליך הפלילי, למעט זיכוי או הרשעה:
אי הרשעה
במקרים מסוימים, בית המשפט רשאי לקבוע כי הנאשם אמנם ביצע את העבירות המיוחסות לו, ועם זאת להחליט שלא להרשיעו מטעמים שונים, בהם היעדר עניין ציבורי ממשי, או לנוכח נסיבות חייו של הנאשם והליכי שיקום.
ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל הוא פסק הדין המנחה בנושא. במקרה של אי הרשעה, הנאשם מודה בעבירות המיוחסות לו וההליך מסתיים ללא הרשעה מחד וללא זיכוי מאידך. לרוב, במקרים אלו, הנאשם יהיה תחת צו מבחן ויוטל עליו עונש שירות לתועלת הציבור.
ביטול כתב האישום
כאשר נאשם עומד לדין, ניתנת לו האפשרות להציג "טענות מקדמיות" כגון התיישנות, זיכוי קודם או הרשעה קודמת בגין אותם מעשים, הגנה מן הצדק או אכיפה לא שוויונית. יש לציין כי בשל חשיבותן, ניתן להעלות טענות מקדמיות בכל שלב של הדיון המשפטי.
ככלל, מדובר בטענות בדבר כשל, חוסר הגינות או חוסר צדק, ולרוב הן תישמענה בטרם ניגש ביהמ"ש לשאלת חלקו של הנאשם במעשה המיוחס לו בכתב האישום.
בפסק דין יפת (ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל), שבו נפרשו אמות המידה הראשוניות לביטול הליכים פליליים, נכתב: "לביהמ"ש בישראל שיקול דעת לעכב הליכים משאין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן ו/או משיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות..."
בנוסף, בפסק דין בורוביץ (ע"פ 9055/02 בורוביץ נ' מדינת ישראל) נקבע כי ההתנהגות הבלתי נסבלת של הרשות, רשלנות התביעה הכללית והפגיעה בעקרונות השוויון, ההגינות והצדק המשפטי, עשויים להיחשב עילה לביטול כתב אישום.
השימוש בטענות מקדמיות הפך לדוקטרינה של ממש. במידה שהן מתקבלות, ההליך מסתיים בביטול כתב האישום, ואין אפשרות להגישו בשנית.
מחיקת כתב האישום
במקרים בהם מתקבלות טענות נאשם למחדלים בהליך כגון חוסר סמכות או פגמים בכתב האישום, ביהמ"ש מוחק את כתב האישום.
במידה שכתב האישום נמחק, קיימת אפשרות בידי התביעה הכללית להגישו בשנית לאחר הסרת המחדל. עם זאת, במקרים בהם מדובר במחדל משמעותי, בית המשפט יורה על זיכוי הנאשם ממש, ובזאת יסתיים העניין. לדוגמא, בע"פ 10189/02 בית המשפט העליון הורה על זיכוי נאשם בעבירות מין בשל איחור במתן אישור יועמ"ש להגשת האישום.
בת"פ 31391-04-13 בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את טענותינו והורה על מחיקת האישומים כנגד נאשם בעבירות סחר בסם, מאחר שהמדינה לא הגישה אישור יועמ"ש להעמדה דין, כנדרש בעבירות שבוצעו מחוץ לישראל.
עיכוב הליכים
סעיף 231 א' לחוק סדר הדין הפלילי מעניק ליועמ"ש לממשלה סמכות לעכב את ההליכים נגד נאשם בתנאים מסוימים. בכל עבירה קיימים שיקולים שונים ובדר"כ יש להציג נסיבות מיוחדות וחריגות כגון מחלה, גיוס לצה"ל וכיוצ"ב. במקרה כזה, בית המשפט מצווה לעכב (ולמעשה להפסיק) את ההליכים, והנה עוד מצב שבו ההליך מסתיים ללא זיכוי וללא הרשעה.
היעדר כשרות לעמוד לדין
לאחר הגשת אישום פלילי, בית המשפט רשאי להורות על הפסקת ההליך הפלילי מאחר שהנאשם אינו כשיר לעמוד לדין, או שנקבע ע"י פסיכיאטר מחוזי כי ביצע את העבירות המיוחסות לו בזמן שלקה במחלת נפש ומבלי שידע להבחין בין טוב ורע.
במידה שקיימת אינדיקציה משמעותית כי נאשם סובל ממחלת נפש, תעמוד לו הגנת אי השפיות וההליך הפלילי נגדו יופסק.
לבחור אסטרטגיה נכונה
לסיכום, משפט ידוע אומר – "אתה יודע איך אתה נכנס לביהמ"ש אבל אף לא תדע איך תצא משם". זו לא קלישאה. כפי שתואר כאן, מעבר לזיכוי או הרשעה, הליכים פליליים יכולים להסתיים גם בתוצאות אחרות. על הנאשם בפלילים להיות מודע להן, כאמור, על מנת שהוא יוכל לבחור באסטרטגיית הגנה נכונה ומקצועית, שתסייע לו בהשגת התוצאה המהירה והראויה ביותר עבורו.
* עו"ד ארז אבוהב עוסק במשפט פלילי, לרבות הלבנת הון, צווארון לבן, הטרדה מינית ועבירות מס כלכליות
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין