בני זוג שניהלו הליכים לפי החוק להסדר התדיינויות הגיעו להסכם גירושים. אלא שביום מתן הגט הודיע הבעל שהוא רוצה להמשיך בהליכי הגישור. מה עשתה האישה כדי שתוכל להתגרש במיידי?
בית הדין הרבני בטבריה קיצר לפני מספר ימים את תקופת עיכוב ההליכים הקבועה בחוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, מאחר שהתרשם כי הבעל מנסה למשוך את הליכי הגישור כדי לסחוט מהאישה תנאי מזונות ומשמורת טובים יותר.
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה שנחקק בשנה שעברה ומחייב בני זוג מסוכסכים לפנות בראש ובראשונה להליך גישור, קובע תקופה של "עיכוב הליכים" שבה נאסר על בני הזוג להגיש תביעה בנוגע לסכסוך.
מטרת עיכוב ההליכים היא לאפשר לבני הזוג להשתתף בגישור שלא תחת לחץ או חשש מפני הגשת תביעות במהלכו. עם זאת, בני זוג שיש להם ילדים ולא גיבשו הסדרי משמורת ומזונות לתקופת עיכוב ההליכים רשאים לפנות לבית המשפט לצורך הסדרת הנושאים הללו.
תקופת עיכוב ההליכים הראשונית עומדת 45 ימים ובית המשפט או בית הדין רשאים להאריכה בעוד 15 ימים. ואולם, התקנות שהוציאה שרת המשפטים איילת שקד מכוח החוק מאפשרות לערכאה השיפוטית לקצר את תקופת עיכוב ההליכים בתנאים מסוימים, למשל, כבין בני הזוג מתנהלת התדיינויות שיפוטים בהיבט אחר של הסכסוך המשפחתי או שהם ניהלו כזו בעבר והיא הסתיימה בשנה שקדמה להגשת הבקשה ליישוב הסכסוך.
בני זוג פרודים שהחלו השנה בהליכי יישוב סכסוך בבית הדין הרבני, ניהלו במקביל הליכי מזונות ומשמורת בבית המשפט למשפחה. לפני מספר חודשים הצליחו בני הזוג לגבש הסכם גירושים שאושר בבית המשפט למשפחה וקיבל תוקף של פסק דין, אחרי שבבית הדין הרבני הצהירו בני הזוג ששניהם מעוניינים להתגרש.
אלא שביום מתן הגט הודיע הבעל לבית הדין הרבני שאינו מוכן להתגרש עד שישונו מספר סעיפים בהסכם המאושר, לנוכח שינוי שחל במשמורתו של אחד הילדים – שעבר מאשתו אליו.
בעקבות זאת הגישה האישה בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים – על מנת שתוכל להגיש נגד בעלה תביעה לצורך קבלת הגט – מה שאינה יכולה לעשות כל עוד עיכוב ההליכים עומד בתוקף.
האישה טענה כי יש הסכם גירושים מאושר, כך שברור שאין עוד צורך בניהול הליכי גישור, אך הבעל התנגד וטען כי יש מקום להמשיך ליישב את חילוקי הדעות בינו לבין אשתו בנוגע למשמורת ולמזונות.
סחטנות וסחבת
בהחלטה שניתנה בבית הדין הרבני בימים האחרונים קבעו אב בית הדין הרב חיים בזק והרבנים שלמה שושן וינון בוארון שהתנגדות הבעל מהווה סחטנות לשמה וקיבלו את בקשת האישה.
"הבעל איננו טוען שיש סיכוי כל שהוא לשלום בית, אלא מעלה טענות חמורות המצדיקות גירושים בהקדם", כתבו הדיינים. "התנהלות זו איננה מצדיקה המשך עיכוב ההליכים, ומטרתה לגרום אך ורק לסחבת. הטענות שמעלה הבעל, גם אם הן צודקות, אין להן שום קשר לנושא הגירושים ועוסקות בנושא המשמורת והמזונות, נושא שאינו קשור לנתינת הגט, שניתן להסדירו גם לאחר סידור הגט".
הדיינים קבעו כי המצב המתואר עונה על דרישות התקנות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים, כיוון שבין בני הזוג התנהלה התדיינות בסוגיות המשמורת והמזונות בבית המשפט למשפחה והיא הסתיימה "בתוך השנה שקדמה להגשת הבקשה החדשה", כפי שמורות התקנות.
לפיכך בית הדין אישר לאישה להגיש מיידית כל תביעה שתמצא לנכון לצורך קידום שחרורה מהנישואים.
- ב"כ הבעל: עו"ד רחל ממאן
- ב"כ האישה: עו"ד מאירה אזרד
עו"ד רמי גני
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין