האשימה את המתווכת בגניבה – ותפצה על לשון הרע
לאחר סיור שערכה המתווכת בדירה, הלקוחה טענה שנעלמה לה טבעת והוסיפה שהגניבה תועדה. אלא שלא היו שום ראיות לגניבה ובית המשפט קבע שמדובר בלשון הרע.
לאחר סיור שערכה המתווכת בדירה, הלקוחה טענה שנעלמה לה טבעת והוסיפה שהגניבה תועדה. אלא שלא היו שום ראיות לגניבה ובית המשפט קבע שמדובר בלשון הרע.
הביטוח הלאומי לא הכיר באדם שנרצח בדרכו לעבודה כנפגע עבודה, בנימוק כי נרצח בשל זהותו ושהיה יכול להירצח בכל זמן ובכל מקום. אלא שהשופטת חשבה אחרת.
האלמן תבע הפרשי פנסיה וקצבת שאירים שלטענתו שולמו לאשתו ולו בחסר, בשל חישוב שגוי של העירייה שלא לקחה בחשבון הסכם רציפות שעליה חתומה העובדת.
בתביעה שהוגשה נגד ביה"ח שבו הייתה מאושפזת נטען כי הוא התרשל בכך שלא העניק לחולה טיפול בסטנדרט רפואי ראוי וגרם לה נזקים.
השופט שוכנע שכדי לסגור עסקה המתווך הבטיח תמורה גבוהה ממחיר השוק. מאחר שלא היה "הגורם היעיל בעסקה" שנחתמה בסוף בסכום נמוך יותר, אינו זכאי לתשלום.
זמן קצר אחרי שקנה מגרש ומבנה במזרח ירושלים, הרוכש נאלץ לראות אותו נהרס על ידי הרשויות. השופט האמין לו כשסיפר כי המוכרים הוליכו אותו שולל.
המבטחת התנערה מפיצוי על נזק שנגרם לרכב בתאונה, משום שנהג הרכב נסע בזמן שרישיונו הוגבל עקב חוב לגרושתו. המחוזי קבע שההגבלה לא שללה כיסוי ביטוחי.
נהג שרכבו מבוטח ב"הראל" עשה תאונה ביקש את הכיסוי הביטוחי. בית המשפט קיבל את תביעתו לאחר ששוכנע כי לא ידע שרישיונו נשלל.
האיש הסובל מנכות נפשית, אף נדרש להגיע לשתי ועדות רפואיות שונות. שופטי בית הדין הארצי סברו כי מדובר במצב מיותר המעורר אי נוחות, וקבעו תקדים חשוב.
המבקשים ערערו על פסק דינו של ביהמ"ש למשפחה שקבע שהשימוש אפשרי רק לזוגתו של המנוח לפני מותו. המחוזי קיבל את הערעור ואישר להפרות אישה אחרת.