אם לילדה בגן פתחה קבוצה שקוראת להחרמת החברה, המספקת מזון לצהרונים, בהסתמך על תמונה של אוכל עם תולעים. בפועל, הסתבר שמדובר בנבטי שעועית. החברה זכתה בתביעה שהגישה נגדה על הפגיעה בשמה הטוב.
בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה פיצויים של 15,000 שקל לחברת הקייטרינג "אייל גור מזון איכות" בגין פרסום לשון הרע בפייסבוק. התביעה מטעם החברה ובעליה הוגשה בעקבות הקמת קבוצת פייסבוק שקראה להחרמתה בטענה שבמזון שהיא מחלקת לצהרונים יש תולעים. בפועל הסתבר כי לא היו דברים מעולם, וה"תולעים" היו בעצם נבטי שעועית.
החברה-התובעת מספקת ארוחות חמות לצהרונים באזור ירושלים. בפברואר 2014 היא סיפקה לצהרון ארוחה שכללה נבטי שעועית. הורים שסברו שאלו תולעים החלו להעביר ביניהם תמונה של האוכל בקבוצת "וואטסאפ", מה שגרם לאם לילדה בגיל הגן להקים קבוצת פייסבוק פתוחה שקוראת להחרים את החברה ובעליה ולהעמידם לדין.
לקבוצה צורפו 93 חברים שהעלו שורת פוסטים לא מחמיאים נגד החברה ובעליה, שבין היתר כונה "מנוול רעב לכסף".
לימים, התברר כי ההורים התבלבלו לחשוב שנבטי השעועית הם תולעים. חודשיים לאחר מכן הגישו החברה ובעליה תביעת דיבה על סך 100 אלף שקל נגד מנהלת הקבוצה.
בתביעה נטען כי הנתבעת לא היססה לבזות את החברה ולפגוע בה, מבלי לערוך כל בירור. עוד נטען כי הקבוצה עדיין לא הוסרה ופתוחה לכל אחד.
הנתבעת בתגובה טענה בין היתר כי מדובר בתביעת השתקה שנועדה להרתיע מפני מתיחת ביקורת ציבורית.
עוד היא טענה כי מאחר שפעלה בתום לב עומדות לזכותה מספר הגנות שמקנה לה חוק לשון הרע, בין היתר משום שהכל אמת, והיא בסך הכל הביעה דעה על עניין ציבורי ומילאה את חובתה המוסרית כלפי ההורים האחרים.
לצד זאת, אם בכל זאת ייקבע שמדובר בלשון הרע, הנתבעת ביקשה להתחשב בה בהיותה אם חד הורית שמתפרנסת בדוחק ולחייב אותה בפיצויים נמוכים.
"שיימינג לשמו"
השופטת מיכל הירשפלד קבעה בראש ובראשונה כי פתיחת קבוצה שקוראת להעמיד לדין ולהחרים חברה על בסיס מידע שגוי וכוזב נחשבת לפרסום לשון הרע.
בנסיבות אלה ולנוכח העובדה שאין ספק שתולעים לא היו ולא נבראו, השופטת הבהירה כי הנתבעת לא זכאית להגנה של "אמת בפרסום". היא אף לא סברה כי הנתבעת ביצעה את המעשה מתוך חובה מוסרית או שמדובר בהבעת דעה לגיטימית.
מכל מקום, השופטת הבהירה כי הנתבעת ממילא לא יכולה ליהנות מההגנות הללו משום שלא עמדה בתנאי הסף של פרסום בתום לב.
"לטעמי", כתבה, "אופן הפעולה וההתבטאות של הנתבעת כלפי התובעים, חרג מתחום הסביר... יצוין, כי דרך הפעולה הטובה ביותר בענין היתה פניה למשרד הבריאות על מנת לבדוק את הדברים... תחת זאת בחרה הנתבעת בביצוע 'שיימינג' לשמו...".
בהמשך השופטת הבהירה כי אין זו תביעת השתקה משום שבנסיבות המקרה זכותם של התובעים להגן על כבודם גוברת על חופש הביטוי.
לבסוף, הפיצוי על הוצאת הדיבה הועמד על 15,000 שקל, כאשר לחובת הנתבעת נלקח בחשבון כי הפרסום הפוגעני עדיין נגיש לציבור, כי פתחה את הקבוצה על סמך תחושת בטן ללא בדיקה מקדימה וכי לא הביעה חרטה. לטובתה השופטת התחשבה בכך שבסופו של דבר היא פעלה מתוך דאגה לבתה. בנוסף לפיצוי תשלם הנתבעת גם 3,000 שקל הוצאות משפט (בתוספת מע"מ).
עו"ד מרדכי כהן - ניסן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין