הדודה ציוותה את כל רכושה לשניים מאחיניה. 34 אחיינים נוספים טענו שהצוואה זויפה ושהמשק לא רשום על שמה. נקבע כי אף שמעולם לא נרשמה כ"בת ממשיכה", היא הייתה הבעלים של המשק בפועל ואין מניעה לקיים את צוואתה
איך קרה שבמדינה המקדשת זכויות אדם, כמו שאנחנו מדמיינים את ישראל, נרמסות זכויות אדם בסיסיות? המשטרה והפרקליטות רק עושות את עבודתן. הבעיה היא שאין מי שמרסן אותן
לאחר שהשתיים הביאו לעולם ילד ניתן צו הורות פסיקתי ביחס לאם הלא ביולוגית. בקשתן לבטל את הצו בשל פרידתן וניתוק הקשר בין האם הלא ביולוגית לבין הקטין נדחתה
התובעת נפלה במדרגות בית הספר "מוסדות התורה והחסד" שהיו ללא מעקה, בזמן שהיו רטובות בעקבות שטיפה. בית המשפט פסק לטובתה פיצוי של כ-150,000 שקל
הקבלן ביצע פרויקטים עבור החברה במשך 18 שנה וההתקשרות עמו הסתיימה לאחר שאחיו הורשע בגניבת בלוני גז. הוא תבע פיצויים וזכויות סוציאליות אך בית הדין קבע שלא התקיימו יחסי עובד-מעסיק
הוריהם של הצדדים הם אח ואחות שבמשך שנים החזיקו יחד בקיוסק ותפעלו אותו לסירוגין. לאחר שהלכו לעולמם ילדיו של האח תפסו חזקה בלעדית. ביהמ"ש גיבש הסדר שיצמצם חיכוכים
למרות שיהוי עצום בהגשת התביעה בית הדין קבע שהעובד נחשף במהלך עבודתו לחומרים רעילים ומינה מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי לפרוץ המחלה
השניים ניסו לקדם פרויקט תמ"א 38 בבניין בחיפה. הם תבעו פיצויים מיועץ בנייה שאמר לדיירים שהם נוכלים ומניפולטיביים, וגרם לטענתם לסיכול המיזם. השופט קבע כי מדובר בביטויים פוגעניים שמהווים לשון הרע
האלמנה נתלתה בהסכם בו העבירה האם לבנה זכויות בחצי מהמגרש. בהליך התברר שההעברה נבעה מאילוץ תכנוני וכי רצונה האמיתי של האם היה לחלק את המגרש שווה בשווה
אב לארבעה צבר חוב של כ-120,000 שקל בביטוח לאומי לאחר שהמוסד שילם במקומו את המזונות לגרושתו. בקשתו להחיל צו הפטר שקיבל על חוב זה נדחתה
