מאבטח שנפצע באימון יפוצה ברבע מיליון שקל

האימון נועד לדמות סיטואציה של השתלטות על אוטובוס. בית המשפט דחה את גרסת המעסיקה והחברה שפיקחה על האימון, לפיה התובע סובב את הקרסול בעצמו באופן שפוטר אותן מאחריות

בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה של מאבטח במעבר גבול מיתר שנפצע במהלך אימון כשירות ב-2015. השופט תומר אורינוב קיבל את התביעה וחייב את מעסיקתו של התובע והחברה שביצעה את ההכשרה לפצותו בכ-250 אלף שקל.

במסגרת האימון, המשתתפים התבקשו לשמש כ"נוסעים" באוטובוס, כאשר אחד מהם דימה עצמו כמחבל שיושב במושב האחורי. על התובע הוטל לעלות לאוטובוס ו"לנטרל את המחבל" תוך כדי ש"נוסעי האוטובוס" רצים לכיוונו וחוסמים את דרכו.

לטענת התובע, תוך כדי ריצה בתוך האוטובוס והיתקלות במשתתפים האחרים, הוא נחבל בברכו ממעקה, כיסא או אביזר אחר שהיו חשופים ולא מרופדים. התובע צירף לתביעת תמונות שצולמו בהן נראה כי לאחר התאונה מעקות האחיזה שבאוטובוס רופדו וידיות המושבים הוסרו. האירוע הוכר על ידי ביטוח לאומי כתאונת עבודה.

הנתבעות טענו מנגד כי התובע פשוט עשה תנועה לא נכונה וסובב את ברכו, ללא מעורבות גורם חיצוני כלשהו.

אותנטי ומשכנע

לאחר ששמע את העדויות ועיין בראיות, העדיף השופט אורינוב את גרסת התובע על פני זו של הנתבעות, חרף היותה עדות יחידה. הוא ציין כי עדות התובע הייתה סדורה ועקבית, והתשובות שמסר בחקירתו הנגדית היו "אותנטיות ומשכנעות".

השופט התייחס לכך שהתובע לא ציין גורם ספציפי ממנו נפגע, באופן שלכאורה פוגם במהימנותו. עם זאת, קבע, כי אין לצפות ממי שמשתתף בתרגיל המדמה השתלטות מחבל על אוטובוס, "כשעיניו נשואות כלפי מי שגילם את דמות המחבל וכשהאדרנלין שלו ברמות גבוהות", לזכור ממה בדיוק הוא נפצע.

בהמשך סקר השופט מסמכים שנערכו בסמוך לאחר התאונה. אף שצוין בהם שהתובע סובב את הברך במהלך האימון, השופט קבע כי הם לא משנים את המסקנה שלפיה התובע נתקל בגורם חיצוני בתוככי האוטובוס שגרם לפציעתו.

בעניין זה, ציין השופט כי רוב המסמכים נערכו על ידי נציגים של הנתבעות שיש להם אינטרס מובהק לצמצם את אחריותם לקרות התאונה. הוא הוסיף, כי בשני מסמכים רפואיים נכתב שהתובע סובב את ברכו והדבר אכן מעורר תמיהה, אך בשים לב לעבודתם העמוסה של הרופאים, לא מן הנמנע כי דברי התובע לא תועדו במלואם.

עוד הוסיף השופט כי העובדה שהנתבעות לא הציגו את הוראות הבטיחות הנוגעות לאימון מעידה על רשלנותן, וקיים קושי לקבוע כי הן עמדו בחובתן ליצור עבור המשתתפים סביבת עבודה מוגנת. כמו כן, התמונות שהציג התובע לפיהן מעקות האחיזה שבתוך האוטובוס הוסרו וידיות המושבים רופדו לאחר התאונה, מובילות למסקנה שבמועד התאונה הפרו הנתבעות את חובת הזהירות כלפי התובע.

נקבע כי לתובע נותרה נכות תפקודית בשיעור של 7%. לאחר ניכוי תגמולים שקיבל התובע מביטוח לאומי, נפסק לטובתו סך של 248,000 שקל בעבור הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל ועזרת צד ג' בעקבות התאונה.

כמו כן חויבו הנתבעות בשכ"ט עו"ד בשיעור 13% והוצאות משפט בסך 1,500 שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין