- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תביעה: תשעה רופאים לא הזהירו מתרופה מסוכנת בהיריון
נטען כי בשל רשלנות רפואית במעקב ההיריון נגרמה לתובעת אי-ספיקת כבד, והיא נאלצה ללדת בשבוע 30: "ראו עצמם כממלאי מקום ולא כרופאיה"
שורת רופאים לא הזהירו מפני תרופת מסוכנת בהיריון – וכתוצאה מכך נולד התינוק טרם זמנו ואובחן עם נכות גבוהה לכל החיים: כך טוענים הוריו, בתביעה שהגישו למחוזי בלוד באמצעות עו"ד ירון מויאל. השניים מייחסים "ליקוי ארגוני חמור" לקופת החולים "מכבי", וטוענים כי לא הייתה יד מכוונת למעקב ההיריון, כאשר כל רופא נגע נקודתית בבעיה שבאה לפתחו, מבלי שראה את התמונה הכוללת.
מדובר היה בהריונה הרביעי של התובעת. על רקע אבחנתה כבר בתחילתו עם מחלת ה"גרייבס" – הפוגעת בתפקוד בלוטת התריס – החלה לקבל טיפול בתרופה מסוימת ("PTU"), המוגבלת לשימוש בשליש הראשון של ההריון בלבד. אלא שבפועל, נטען בתביעה, היא המשיכה ליטול את התרופה בכל שליש ההיריון השני ובחלק מזה השלישי, מאחר שאף לא אחד מרופאי מעקב ההיריון אמר לה לחדול מכך.
אדרבה, מספרת התובעת, בשבוע ה-16 להיריונה הורתה אחת רופאות ש"לא להפסיק PTU!". נטען שבמשך כל ההיריון בדקו אותה 9 רופאים, אשר אף אחד מהם "לא ידע וגם לא בדק את ההגבלות בטיפול בתרופה זו בהיריון, ואת המעקב הנדרש". הובהר כי מדובר בתרופה העלולה לסכן חיים, מבלי שהתובעת מודעת להשלכותיה וממשיכה לקבל טיפול תרופתי שגוי, מסוכן ואסור בתכלית האיסור.
בסופו של יום, סופר בתביעה, אושפזה התובעת בשבוע ה-30 להריונה עם אי-ספיקת כבד קשה, חריפה ומסכנת חיים, ועם אבחנה של הרעלת כבד תרופתית. היא אומנם שוחררה כעבור מספר ימים, אך בחלוף שעות ספורות חזרה עם תלונות על דימום וצירים, ויולדה בניתוח קיסרי, טרם זמנה. התינוק, שנולד במשקל 1.6 ק"ג בלבד, הובהל לפגייה כשהוא מונשם, ושוחרר רק לאחר יותר מחודש.
בן 8, מתפקד כמו בן 3
התובעים מספרים בכאב שכיום בנם (8) לומד בחינוך המיוחד וסובל מאיחור התפתחותי, הפרעות קשב, אפליפסיה והפרעות נפשיות. לעמדת מומחי התביעה, תפקודו מתאים לגיל 34 חודשים, ונכותו הרפואית הינה כ-95% לכל החיים. נטען שהקטין יתקשה לנהל חיים עצמאיים, לרבות הכרת בת-זוג בעתיד והקמת משפחה עימה. עוד סופר שהוא מתעסק בדברים חריגים, כמו משחק בצואה באסלה.
בתביעה נטען כי מדובר במקרה ברור של רשלנות רפואית, שכן אם המעקבים הרפואיים כלפי התובעת היו מבוצעים כנדרש – היא הייתה מקבלת הוראה להפסיק את הטיפול ב-PTU, והפגיעה בכבד שלה הייתה יכולה להימנע. הובהר כי הספרות הרפואית קושרת בין אי-ספיקת כבד ללידה מוקדמת, ומכאן שמתקיים רכיב הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק.
בתוך כך מייחסים התובעים לרופאי מעקב ההיריון מעין הקטנת ראש אשר הובילה לנזקם החמור. לטענתם "לא הייתה יד מכוונת ומרכזת למעקב ההיריון", כאשר כל רופא נגע אך נקודתית בבעיה שהובאה לפניו. "נראה שאף אחד לא ראה עצמו כרופא של האישה, אלא כסוג של ממלא מקום", טענו התובעים, שהאשימו את קופת החולים ב"ליקוי ארגוני חמור".
התובעים מסכמים כי "נחמץ הלב להיווכח לרמת הרפואה הנמוכה מאוד במקרה שבנדון, שהייתה מתחת לסטנדרט הרפואי הנדרש, במצב רפואי שעלול לסכן את חיי היולדת ועוברה. היה זה ניהול היריון בהתרשלות מתמשכת של כל הגורמים". הם עתרו, בנסיבות המתוארות, לחייב את "מכבי" בפיצוי של לפחות 2.5 מיליון שקל על נזקיהם, בהתחשב בערכאה שאליה הוגשה התביעה.
ממכבי שירותי בריאות נמסר: "לאחר בירור, כתב התביעה טרם התקבל במכבי ולכן לא נוכל להתייחס".
- ב"כ התובעים: עו"ד ירון מויאל
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
