לגזר הדין בעניין מדינת ישראל נ' ליליאנה מנדוזה
הנאשמת, שהודתה כי ירתה בבעלה במהלך וויכוח אלים, הורשעה בעבירת ההריגה. בית המשפט המחוזי בחיפה גזר עליה עונש של 10 שנות מאסר בפועל, זאת לאחר שהתחשב בכך שלאורך שנות נישואיה סבלה מאלימות נפשית ופיסית.
בכתב האישום שהוגש נגד הנאשמת נטען, כי לאחר שחזרה מאירוע יחד עם בעלה ושתי בנותיהם, החלו בני הזוג להתווכח והבעל קילל אותה וסטר לה, ניגשה הנאשמת לחדר השינה והביאה משם אקדח שהחזיקה לצורכי עבודתה כמאבטחת, כיוונה אותו לעבר בעלה, וירתה בו למוות.
בתסקיר בעניין הנאשמת נכתב, כי לאורך 22 שנות הנישואים, סבלה מאלימות פיסית ומילולית מבעלה, לעיתים לנגד עיני ילדיהם, וכי הבעל היה מכור לסמים. בעקבות זאת, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, והנאשמת הודתה במעשיה והורשעה בעבירת ההריגה.
בטיעוניה לעונש ביקשה המדינה להטיל על הנאשמת עונש קרוב לרף העליון של עבירת ההריגה - 20 שנות מאסר. לטענתה, כבר ניתן משקל לאלימות ממנה סבלה הנאשמת במסגרת הסדר הטיעון. עוד טענה, כי ילדי הנאשמת הפריזו בתיאורי האלימות של המנוח כלפי הנאשמת, ועל כך מעידות הודעותיהם במשטרה, שם אמרו כי לא הייתה אלימות קשה בבית, בניגוד לתיאורי האלימות הקשים שהובאו בעדותם בפני ביהמ"ש.
ב"כ הנאשמת ביקש, כי ביהמ"ש ייתן את מלוא המשקל לעדויות הילדים בפניו, והדגיש את העובדה, כי טרם האירוע קילל המנוח את הנאשמת וסטר לה. עוד טען, כי יש להתחשב בכך שהנאשמת התכוונה רק לאיים על המנוח ומעולם לא ביקשה לגרום למותו, וכי מיד לאחר הירי ניסתה להחיותו, כך שמדובר בירי מתוך קלות דעת, המצדיק עונש מאסר של 7 שנים בלבד.
הנאשמת מצידה לקחה אחריות על מעשיה ומסרה כי היא מתקשה לעכל את העובדה כי היא זו שגרמה למות בעלה. לטענתה, למרות שסבלה מאלימות, היא אהבה את בעלה ומתגעגעת אליו.
"נדמה, כי אין מחלוקת, שבמשך שנים פגע המנוח במתלוננת, גם אם להנחת התביעה, הפגיעה לא הייתה כה חמורה כמו שהוצג בביהמ"ש.", כתבה סגנית הנשיא, השופטת רויטל יפה- כ"ץ, וקבעה כי לא ניתן להתעלם מכך שגם הילדים, אשר גרסאותיהם בנושא האלימות שונו, נושאים צלקות, באשר נחשפו עוד מגיל צעיר לאלימות של המנוח כלפי הנאשמת, אמם, כמו גם לשימוש המאסיבי שלו בסמים ואלכוהול.
נפסק, כי מנגד יש לתת משקל לצורך בהרתעה וכיבוד קדושת החיים, וכי לא מדובר בהגנה עצמית, באשר טרם האירוע לא נקט המנוח באלימות קשה שסיכנה את חיי הנאשמת, אך עם זאת אין לכחד שמדובר במקרה מורכב.
"אהבה לצד פחד, תלות לצד רצון לשחרר, רצון לשינוי לצד השלמה עם דרך החיים הקיימת. כל אלה היו קיימים אצל הנאשמת בטרם ירתה במנוח. לא רק הנסיבות הספציפיות בטרם ירי השפיעו עליה, אלא כל מערכת היחסים הממושכת בינה לבין המנוח", כתב השופטת וקבעה, כי מכלול נסיבות החיים של הנאשמת וחוסר האונים שחשה אל מול בעלה המכה, לצד האהבה אליו, הם שעמדו ברקע למעשה.
בהתחשב בנסיבות אלה, בחרטת הנאשמת, בנסיונה להציל את חיי המנוח לאחר הירי ובכך שמדובר בירייה בודדת, ומנגד בכך שבמעשיה גרמה לאבדן חיי אדם, נגזרו על הנאשמת 10 שנות מאסר בפועל.
לגזר הדין בעניין מדינת ישראל נ' ליליאנה מנדוזה
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.