תקדים: נשים שעברו גיור פרטי של הציונות הדתית יקבלו הכרה מהמדינה

הנשים התגיירו בבתי דין פרטיים של רשת ״גיור כהלכה״ ולא במערך הגיור הממלכתי. משרד הפנים סירב להכיר בגיור לצורך הענקת מעמד עולה חדש לפי חוק השבות אך עתירות שהגישו השתיים התקבלו

השופטת תמר בר-אשר קיבלה לאחרונה עתירות נגד משרד הפנים שהגישו שתי נשים שהתגיירו ברשת ׳גיור כהלכה׳. העתירות הסתמכו על פסקי דין של בית המשפט העליון מהשנים האחרונות שהכירו בגיור של בתי דין אורתודוכסיים חרדיים ובגיור רפורמי וקונסרבטיבי לעניין חוק השבות. משרד הפנים טען שאינו יכול להכיר בגיור של העותרות מאחר שטרם גובשו מבחנים ברורים בנושא, אך השופטת קבעה שבתי הדין בהן גוירו העותרות הם ״בעלי מעמד רם, ידוע ומוכר״ ואין מניעה להכיר בהם.

חוק השבות מגדיר יהודי כ-״מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר״. בפסק דין בעניין רגצו'בה מ-2016 קבע בית המשפט העליון בהרכב מורחב של תשעה שופטים כי משמעות המונח ״שנתגייר״ בחוק היא ״מי שעבר גיור בקהילה מוכרת בהתאם לאמות המידה המקובלות בה״. עוד נקבע כי לעניין רכישת מעמד מכוח חוק השבות, לא ניתן להגביל את הגיור רק לגיור שנעשה באמצעות מערך הגיור הממלכתי ויש להכיר בגיור שנערך בבתי דין פרטיים אותודוכסיים-חרדיים לגיור.

שתי העותרות התגיירו בבתי דין אורתודוכסיים פרטיים לגיור הנמנים עם רשת ״גיור כהלכה – בית דין ציוני דתי לגיור״ שהקים הרב נחום אליעזר רבינוביץ ז״ל. אחת העותרות היא אזרחית גרמניה ילידת 1963 שהגיעה לישראל כתיירת והתקרבה ליהדות. העותרת השנייה היא אזרחית בולגריה ילידת 1996 שהכירה בן זוג ישראלי ונישאה לו.  

בקשתן לקבלת מעמד מכוח חוק השבות לא התקבלה בנימוק כי טרם נקבעו אמות מידה ותבחינים להגדרת ״קהילה יהודית מוכרת בישראל״ בהתאם לפסק דין רגצו'בה.

העותרות טענו כי בהתאם להלכת רגצ'ובה לשם הקניית מעמד מכוח חוק השבות יש להכיר גם בגיור פרטי שנעשה בקהילה מוכרת בישראל. 

מנגד טען משרד הפנים כי זה זמן רב נעשה מאמץ של ממש לגיבוש תבחינים להגדרת "קהילה יהודית מוכרת בישראל" לשם הכרה בגיור שנעשה בבית דין אורתודוכסי פרטי בישראל, אך מאמץ זה טרם נשא פרי. בנסיבות אלה לדבריו, אין להיעתר לעתירות הנדונות.

אחד הזרמים המרכזיים ביהדות

השופטת תמר בר-אשר מבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קבעה כי מעת שנקבע כי לא ניתן לחייב לעבור גיור רק במסגרת מערך הגיור הממלכתי וכן נקבע כי יש להכיר בגיור שנעשה בישראל בבתי דין פרטיים אורתודוכסיים-חרדים לגיור (פרשת רגצ'ובה) ואף נקבע כי יש להכיר בגיור שנעשה בישראל בקהילות קונסרבטיביות ורפורמיות (הלכת דהן שניתנה בעליון לפני כשנה וחצי), יש להכיר גם בגיור שנעשה בבתי הדין הפרטיים אורתודוכסיים לגיור של רשת "גיור כהלכה״. 

השופטת הוסיפה שככלל, קשה לחלוק על עמדת משרד הפנים שלפיה מן הראוי שייקבעו אמות מידה ותבחינים כתובים לשם יישום שוויוני של הלכת רגצ'ובה. עם זאת לדבריה, אין בהיעדרם או בכך שטרם נקבעו, כדי למנוע מהמשרד להחליט בהתאם למבחן שנקבע בעניין רגצ'ובה. 

עוד כתבה השופטת כי בתי הדין בהם התגיירו העותרות, בדומה לבתי הדין החרדיים בעניין רגצ׳ובה, משתייכים לאחד הזרמים המרכזיים ביהדות והם בעלי זהות יהודית ידועה, במסגרת קבועה ובעלת שם. 

בסיכומו של דבר קבעה השופטת כי על משרד הפנים להכיר בגיורי העותרות לצורך קבלת מעמד מכוח חוק השבות.

לא ניתן אין צו להוצאות.

• ב״כ העותרות: עו"ד מיכאל כהן-עד, עו"ד עדי גרינפלג, עו"ד אסף וייצן (משרד עו"ד תומר ורשה)
• ב״כ המשיב: עו"ד מיטל פוגל, עו"ד עידית צוראל (פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי)

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין