פס"ד בעתירה להכרה בגיור פרטי בבית דין מקרב הציונות הדתית לשם קבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות

העותרות בשתי העתירות הנדונות התגיירו בבית דין פרטי אורתודוכסי לגיור הנמנה עם רשת "גיור כהלכה – בית דין ציוני דתי לגיור". השאלה העומדת להכרעה היא אם לנוכח פסיקת בית המשפט העליון בעניין פרשנות המונח "שנתגייר" בסעיף 4ב בחוק השבות, תש"י-1950 (להלן – חוק השבות), יש להכיר בגיור של העותרות לשם קבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות.

השאלה העומדת להכרעה ותמצית טענות הצדדים לגביה

2.בפסק הדין בעניין בג"ץ 7625/06 רגצו'בה נ' משרד הפנים (31.3.2016) (להלן – עניין רגצו'בה), קבע בית המשפט העליון בהרכב מורחב של תשעה שופטים, כי משמעות המונח "שנתגייר" בסעיף 4ב בחוק השבות לעניין מי שעבר את תהליך הגיור בישראל היא "מי שעבר גיור בקהילה מוכרת בהתאם לאמות המידה המקובלות בה" (כבוד הנשיאה מ' נאור, פסקה 38). כן נקבע כי לעניין רכישת מעמד מכוח חוק השבות, לא ניתן להגביל את הגיור רק לגיור שנעשה באמצעות מערך הגיור הממלכתי (שם, פסקה 27). בהתאם לכך נקבע כי לעניין רכישת מעמד מכוח חוק השבות, יש להכיר בגיור שנערך בבתי דין פרטיים אורתודוכסיים-חרדיים לגיור.

שתי העותרות בשתי העתירות הנדונות התגיירו בבתי דין אורתודוכסיים פרטיים לגיור, הנמנים עם רשת "גיור כהלכה – בית דין ציוני דתי לגיור", שהקים הרב נחום אליעזר רבינוביץ' ז"ל (2020-1928), אך בקשתן לקבלת מעמד מכוח חוק השבות לא התקבלה. הנימוק לכך היה כי טרם נקבעו אמות מידה ותבחינים להגדרת "קהילה יהודית מוכרת בישראל" לעניין גיור על-פי חוק השבות.

תמצית טענת העותרות היא כי בהתאם לפסק הדין בעניין רגצ'ובה, על המשיב להיעתר לבקשתן לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות ולחלופין, לבחון את בקשותיהן לגופן. בכל מקרה עליו לגבש בהקדם אמות מידה לבחינת בקשות לקבלת מעמד עולה מכוח גיור שנעשה בישראל שלא באמצעות מערך הגיור הממלכתי או לאמץ את התבחינים שנקבעו לעניין גיור שנעשה מחוץ לישראל. מנגד טוען המשיב, כי זה זמן רב נעשה מאמץ של ממש לגיבוש תבחינים להגדרת "קהילה יהודית מוכרת בישראל" לשם הכרה בגיור שנעשה בבית דין אורתודוכסי פרטי בישראל, אך מהטעמים שפורטו, מאמץ זה טרם נשא פרי. למרות זאת טען המשיב, כי אין להיעתר לעתירות הנדונות.

עיקרי העובדות הדרושות

3.שתי העותרות טוענות כי הן התגיירו בישראל בבית דין פרטי אורתודוכסי לגיור, אך המשיב לא קיבל את בקשותיהן לקבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות, מאחר שכאמור, טרם נקבעו תבחינים להגדרת "קהילה יהודית מוכרת בישראל". עם זאת, לשתי העותרות הוצע לפנות אל מערך הגיור הממלכתי לשם פתיחת הליך גיור בישראל.

על-פי בקשת העותרות, הדיון בשתי העתירות אוחד והתמקד בטענותיהן כי לנוכח הלכת רגצ'ובה יש לקבל את עתירותיהן וכי בכל מקרה, המשיב לא יכול היה להימנע מבחינת בקשותיהן.

4.העותרת בעת"מ 54982-04-22 (וולמר) (להלן בפסקה זו – העותרת) היא אזרחית גרמניה, ילידת שנת 1963. בעבר היא הרבתה לבקר בישראל ובשנת 2015 נכנסה לישראל באשרת עבודה (ב/1) ובמהלך שהותה בישראל נחשפה אל היהדות. לאחר התקרבותה אל היהדות, החלה בהליך גיור ובאימוץ אורח חיים יהודי. במהלך שנת 2017 למדה העותרת במשך כשנה לימודי הכנה לגיור במכון ללימודי גיור "נתיבי הזוהר" בבני ברק, בראשות הרב שמעון לוי, וביום ו' באדר התשע"ח (21.2.2018), לאחר השלמת לימודיה, קיבלה תעודת גיור של בית הדין הבינלאומי לגיור בירושלים "אהבת הגר", בראשות הרב חיים אמסלם. במהלך התקופה האמורה היא אף השתייכה לקהילת בית הכנסת "בית אל" בתל-אביב שבראשו עומד הרב אריאל קונסטנטין וכן למדה שיעורי תורה במסגרות שונות.