האישה שוחחה בטלפון ולא שמה לב שרשת התעלה פתוחה. היא פונתה באמבולנס ואושפזה בבית החולים שבו עבדה כאחות. ביהמ"ש קבע שהעירייה התרשלה
עיריית טירת הכרמל תפצה במאות אלפי שקלים את תושבת העיר שנפלה לתעלת ניקוז פתוחה בסמוך לביתה, וכתוצאה מכך שברה את כתפה וברכה. השופטת אפרת קריב מבית משפט השלום בחיפה קבעה שהעירייה התרשלה בכך שלא דאגה לכיסוי המפגע המסוכן, ובכך אילצה את האישה להיעדר כארבעה חודשים מעבודתה.
התובעת (65), רווקה שגרה בגפה, יצאה לפני כחמש שנים מביתה שבטירת הכרמל והלכה להתפלל בבית כנסת. בדרך היא שוחחה בטלפון. בשלב מסוים היא חלפה על פני תעלת ניקוז שהייתה פתוחה, נפלה בעוצמה ושברה את הכתף והברך.
לאחר התאונה היא הובהלה באמבולנס לבית החולים "כרמל", שם עבדה כאחות במחלקה הנוירולוגית. בהמשך היא הועברה לשיקום בבית החולים האיטלקי ושוחררה רק בינואר 2019, כחודשיים לאחר התאונה. כעבור חודשיים נוספים היא שבה לעבודתה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט ביוני 2020 טענה האישה שעל עיריית טירת הכרמל (הנתבעת) לפצות אותה בשל המפגע המסוכן, שבעקבותיו היא סבלה מחבלות גופניות והפסדים כספיים ניכרים.
מנגד, העירייה טענה שהאישה לא הביאה לעדות את אחיה, שעל פי הנטען הגיע לזירת התאונה וסייע לה, כך שעצם הנפילה לא הוכחה. העירייה גרסה כי גם אם התביעה תתקבל, יש להשית על התובעת אשם תורם משמעותי שכן היא שוחחה בטלפון ולא הייתה אחראית מספיק להתחמק מהמכשול.
סיכון בלתי סביר
תחילה קבעה השופטת קריב שעצם התאונה הוכחה בראיות מספיקות. לדבריה, הגם שהאישה היא עדה יחידה לתאונה ואחיה לא הובא לעדות – התיעוד הרפואי מקבלתה לאמבולנס ולחדר המיון מוכיח שהיא אכן נפלה ברחוב ונפגעה בכתף ובברך. השופטת הוסיפה שעדות התובעת הותירה עליה רושם אמין.
בהמשך קבעה השופטת שהעירייה נהגה ברשלנות: "מדובר ברשת ניקוז שיצאה ממקומה ויצרה סיכון בלתי סביר מאמצע המדרכה ועד סופה. מיקום המפגע מגביר את הסיכון הנשקף לכל אדם המבקש לעלות או לרדת מהמדרכה", כתבה.
לצד זאת השופטת זקפה חלק מהאחריות לתאונה לחובת התובעת, בנימוק שהתעמקותה בשיחת הטלפון מנעה ממנה לשים לב למפגע המשמעותי והבולט לעין. היא העמידה את האשם התורם על 20%.
בסוגיית הנזק תיארה האישה שאחותה הייתה צמודה אליה במשך 67 ימי האשפוז ולאחר מכן אף עברה לגור עמה כדי לעזור לה במטלות היום יום. עוד היא סיפרה, בין היתר, כי מאז התאונה עצמאותה נשללה והיא נאלצת להיעזר במנקה, בעלות של כ-800 שקל בחודש.
בסופו של יום השופטת פסקה לאישה פיצוי בסך 267,200 שקל עבור כאב וסבל, הפסדי שכר, אובדן כושר השתכרות, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות לרבות נסיעות.
בנוסף חויבה העירייה לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 53,440 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אמיר עטיה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אייל מגן
עו"ד אליהו קייקוב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין