בן 69 סיים טיפול שיניים עם כאבים עזים, נפיחות ושבר בלסת שהצריך ניתוח ואשפוז. בביהמ"ש התברר שגם נפשו צולקה לעד: "סובל מדיכאון"
"רופא השיניים ניסה להוציא לי בכוח כתרים עם פלייר, תוך שהוא מנענע את הלסת שלי מצד לצד": לא מדובר בשורה מסרט אימה אלא בטענה הלקוחה מתביעת רשלנות רפואית שמטופל הגיש לבית משפט השלום בעפולה נגד מרפאת שיניים, מנהלה ו-2 מרופאיה. ההליך הסתיים במפח נפש שכלל שבר בלסת, ניתוח ואשפוז. השופטת ודאד יונס גנאים פסקה לטובת התובע פיצויים והוצאות בסך כ-540,000 שקל.
התובע (69), שטרם פרישתו לגמלאות עבד כסניטר בחדר ניתוח, פנה בינואר 2020 למרפאה הנתבעת לצורך ביצוע טיפול שיניים. הנתבעים הנוספים הם מנהל המרפאה ושני רופאים מטעמה שלקחו חלק בטיפול. בתביעה שהוגשה לבית המשפט כשנתיים לאחר התחלת ההליך, נטען שהוא בוצע ברשלנות והסתיים עם נזקים למכביר.
כך, לטענת התובע כבר בהתחלה החל אחד הרופאים הנתבעים לבצע השתלות בפיו והרכיב לו שיניים זמניות, מבלי לערוך בירור על מצבו הרפואי ולקבל את הסכמתו. לדבריו כעבור חודש הורכבו לו שיניים קבועות על-ידי הרופא האחר כשלאחר יומיים הן נשברו - ואז הרופא הראשון הוציא אותן בכוח, כאשר מנהל המרפאה בנה לו סט שיניים זמניות חדשות.
לדברי האיש גם הרכבת הכתרים הקבועים בוצעה ברשלנות, עת הותירה רווח בין השיניים התותבות לחיך, שמולא בחומר באיכות ירודה. לדבריו יממה בלבד אחרי הדבקת הכתרים הם נשברו והוא חזר למרפאה, ורופא שהיה שם ניסה להוציאם בכוח תוך שימוש בפלייר ונענוע הלסת שלו מצד לצד.
התובע שיתף כי לנוכח כאביו העזים הוא סירב להמשיך בטיפול, שבעקבותיו החל לסבול מנפיחות ונגרם לו שבר בלסת התחתונה שהצריך ניתוח, אשפוז וטיפולי שיקום.
כחלק מהפיצוי: יקבל החזר
תוך כדי המשפט הודו הנתבעים באחריותם למצב התובע, והדיון עבר לסוגיית הנזק. בשלב זה הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית של מומחית מטעם בית המשפט, שלפיה נגרמה לתובע נכות נפשית קבועה בשל הטיפול הרשלני: נקבע שהוא פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמיני דיכאון.
מומחה נוסף, מתחום השיניים, אבחן אצל האיש נכות בחלל הפה כתוצאה מהטיפול. למסקנתו יש לייחס 90% מנזקיו לנתבעים, כאשר עיקר האחריות היא של הרופא הראשון - שלא מילא שאלון בריאות, מה שהוביל לפספוס העובדה שהתובע הוא מעשן כבד, ומדובר בגורם סיכום.
עוד קבע המומחה ביחס לרופא זה שהוא לא התייחס כראוי לזיהומים שהיו לתובע בלסת התחתונה, וכי לא חתר לביצוע טיפול חלופי ומדורג שראשיתו בסילוק הזיהומים והמתנה לריפוי - ורק אז החדרת השתלים. הוא העמיד את שיעור אחריותו על 65%.
אשר למרפאה ומנהלה קבע המומחה שהם לא עקבו אחרי סדר הטיפול ולא וידאו שהתכנון והביצוע נעשים נכון. יתרה מכך, הם לא הפנו את התובע לבירור כשהתלונן על כאבים בלסת התחתונה. חלקם ברשלנות הועמד על-ידי המומחה על 20%. ביחס לרופא הנוסף, נקבע שהוא התרשל בהתקנת גשרים "שאינם בנויים לפי הכללים המקובלים", וכי חלקו ברשלנות 5%.
השופטת יונס גנאים אימצה את מסקנות המומחים ופסקה לטובת המטופל, בהתאם לחלוקה האמורה, פיצויים בסך 457,812 שקלים, הכוללים את 90,000 השקלים ששילם עבור הטיפול. "הטיפול שהוענק לתובע היה רשלני והותיר את התובע עם נכות לצמיתות, התובע כאמור אף נאלץ לעבור ניתוח וטיפול משקם. בנסיבות מצאתי להורות על השבה", כתבה.
עוד פסקה השופטת לטובת האיש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 82,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אסף נוי
- ב"כ הנתבעים 1-2: עו"ד ליאור פרי
- ב"כ הנתבע 3: עו"ד טועמה דראושה
- ב"כ הנתבע 4: עו"ד עטרה מירב ברגר
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.