תביעה: 11 שנות איחור באבחון מחלה הרסו לצעיר את החיים

לטענת התובע בדיקת MRI מ-2009 העלתה סימנים מחשידים ראשוניים לטרשת נפוצה, אך רופאי ה"כללית" לא עשו דבר. רק ב-2020 הוא אובחן עם המחלה שכבר התפשטה בגופו

לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית של אדם שלקה בטרשת נפוצה נגד "שירותי בריאות כללית" ובית החולים "הדסה עין כרם". לטענת התובע (39) הרופאים שטיפלו בו פענחו באופן רשלני בדיקת MRI שהראתה כי החלה לקנן בגופו המחלה הקטלנית. השנים שחלפו ללא קבלת טיפול מתאים, כך לטענתו, החמירו מאד את מצבו וכיום הוא סובל מנכויות קשות בחלקים שונים בגופו ומאובדן כושר עבודה.

הסיפור מתחיל בשנת 2009. התובע, אז צעיר בן 26, סבל מכאבים וחולשה בידו ופנה לקבלת טיפול אורתופדי. עוד באותו יום הוא נבדק בבית החולים ושוחרר עם הפניה לביצוע בדיקת MRI. פענוח הבדיקה העלה ממצאים מחשידים בנוגע להתפתחות טרשת נפוצה בגופו, ואולם לדברי התובע רופא המשפחה שלו התעלם מהם.

בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד אייל בן ישי, ממשיך התובע ומפרט אודות רשלנות הרופאים בעניינו. כך לדבריו בשלב מסוים הרגיש טשטוש בעינו השמאלית ופנה לרופאת עיניים. הרופאה – אותה מגדיר התובע "צדיקה בסדום" – כותבת בסיכום הביקור כי "יש לשלול טרשת נפוצה".

ואולם לדבריו, גם תיעוד מפורש זה לא זכה להתייחסות רפואית כלשהי "וחבל ההצלחה נחתך". התובע מסביר שמאוחר יותר, על רקע חשד לבעיות קשב וריכוז, רופאו הפנה אותו לייעוץ נוירולוגי אך זאת מבלי לצרף את עברו הרפואי. כך יצא שגם בביקור זה הוחמצה הזדמנות לאבחן את מצבו.

בשל כך לדברי התובע הוא נמנע מלקבל טיפול תרופתי מתאים שיכול היה לדכא את התפשטות הנגעים בגופו.

"נותר בודד בעולם"

רק בשלהי 2020, כשנוירולוגית מקופת החולים בדקה אותו בשל תלונות על כבדות וחולשה ברגלו, פוצחה התעלומה. הרופאה התוודעה לבדיקה מ-2009 וכתבה שהיא "לא רואה בתיק המשך בירור או טיפול".

רק אז, באיחור של 11 שנה, הבין התובע שמצבו הרפואי חמור. עולמו חרב עליו כאשר בהמשך הוא גם פוטר מעבודתו ומשפחתו התפרקה לרסיסים. בתביעה נכתב כי התובע "נותר בודד בעולם, ובשל חסרון כיס הוא נסעד ונתמך על שולחנו של אחיו".

לתביעה צורפה חוות דעת של נוירולוג ממנה עולה שהנתבעים חרגו מסטנדרט רפואי מקובל. המומחה מתח ביקורת קשה על הצוות הרפואי שטיפל בתובע ועל "האיחור האבחנתי הבלתי מתקבל על הדעת" שהחמיר את מצבו. לשיטתו, אפשר וחובה היה לקבוע את האבחנה הנכונה כבר בשנת 2009.

המומחה הסביר שהאיחור באבחון המחלה גרם להתפשטות נגעים בגופו של התובע. לדבריו, הנתבעים הוסיפו חטא על פשע כשלמרות האבחנה המאוחרת, נכון לתחילת 2022 התובע טרם התחיל לקבל טיפול תרופתי מונע.

התובע טוען כי בעקבות הטיפול הרשלני שקיבל מהנתבעים התפתחו בגופו נכויות קשות. בין היתר הוא סובל מהפרעות בדיבור, פזילה, אובדן חוש טעם וריח, הפרעות בהטלת שתן ואין-אונות.

כמו כן נטען כי התובע איבד את יכולת השתכרותו וסובל מנכות תפקודית מלאה, ונגזר עליו להיות תלוי באחרים כל ימי חייו.

מאב צעיר ומסור לילדיו הוא הפך לנכה ומוגבל, נכתב בתביעה. לולא התרשלות הנתבעים ואבחון המחלה בזמן, הוא היה נותר ללא נזק כלשהו, ולחלופין עם נזקים קטנים יותר.

בנסיבות אלה עותר התובע לפיצוי שנאמד בלמעלה מ-2.5 מיליון שקלים.

מבית החולים נמסר בתגובה: "התביעה התקבלה בהדסה בימים אלה. המרכז הרפואי יגיב כמקובל בבית המשפט".

משירותי בריאות כללית לא התקבלה תגובה.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.