התלמיד, שנפגע בקרסול, לא ידע לומר מדוע החליק. למרות זאת נקבע כי העובדה שהפסים למניעת החלקה במדרגות היו שחוקים ולא היה מעקה מספיקה כדי להטיל את האחריות על המוסד החינוכי
בית משפט השלום ברמלה קיבל לאחרונה תביעה של תלמיד שהחליק במדרגות בית הספר והורה לבית הספר לפצות אותו על נזקיו. התלמיד סיפר שאינו יודע מה גרם לו להחליק, ובית הספר טען שבנסיבות אלה לא ניתן לייחס לו אחריות. אבל השופט אייל כהן קבע שבית הספר התרשל משלא נקט באמצעים למניעת החלקה ולא תחזק את המדרגות כראוי.
התאונה התרחשה ב-2014. התובע, היום בן 24, היה אז תלמיד כיתה י"א.
בתביעה שהגיש ביולי 2018 נגד בית הספר הוא טען כי החליק במדרגות של התיכון ונפגע בקרסול. הוא ציין כי אינו יודע מה גרם לו להחליק, אך לדבריו בית הספר פעל בניגוד להוראות הדין וחוזר מנכ"ל משרד החינוך כשלא דאג לפסים למניעת החלקה ומעקה בטיחות. לטענתו, בהיעדר הפסים מדובר בגרם מדרגות פגום, ללא קשר לשאלה אם היה מפגע אחר כלשהו.
בית הספר טען מנגד שלא הוכחה רשלנות מצדו, שכן התובע בעצמו לא יודע מה הסיבה לכך שנפל. עוד נטען כי התובע הציג גרסאות שונות לקרות התאונה בכתב התביעה, בעדותו או בתצהיר שלו. לבסוף נטען כי המדרגות היו תקינות שכן בית הספר התחייב כלפי משרד החינוך לעמוד בדרישות הבטיחותיות וקיבל אישור בטיחות שהוגש כראיה לבית המשפט.
הצדדים הסכימו כי נכותו של התובע היא בשיעור 9%.
"שרידים מועטים"
השופט כהן קיבל את התביעה. הוא מצא את עדות התובע אמינה וציין כי התובע העיד בהגינותו שאינו יודע מהי הסיבה שבגללה החליק. עדותו נתמכה בעדויות של חברו לספסל הלימודים ושל אביו, שמסרו כי התובע דיבר איתם מיד לאחר הנפילה ומסר שהוא לא יודע ממה החליק. השופט ציין שאומנם קיים שוני בגרסאות התובע, אך קבע כי לא מדובר בשוני משמעותי.
באשר לגרם המדרגות, הסביר השופט כי לפי תקנות התכנון והבניה יש לנקוט אמצעים שונים למניעת נפילה ולמניעת החלקה, "כגון חספוס פני השטח" והתקנת מעקה בטיחות. כמו כן, בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, אליו הפנה התובע, נקבע כי יש להתקין פסים למניעת החלקה.
השופט ציין שבתמונות ממקום הנפילה שצילם חברו של התובע מיד לאחר התאונה, ניתן לראות שפסי ההחלקה אומנם קיימים, אך הם שחוקים ונותרו שרידים מועטים שלהם.
"לפי השכל הישר והגיונם של דברים", קבע השופט, אילו חודשו הפסים שנשחקו, התאונה הייתה נמנעת בהסתברות גבוהה.
לפיכך הוא קבע כי התובע הוכיח את רשלנות בית הספר, שבמחדלו לתחזק את פסי ההחלקה במדרגות יצר את המפגע.
השופט קיבל את הסכמת הצדדים לעניין נכותו של התובע והעמיד גם את נכותו התפקודית בשיעור של 9%.
בית הספר חויב לפצות את התובע ב-260,000 שקל בגין הפסד כושר השתכרות והפסדי פנסיה, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות, נסיעות ונזק לא ממוני, בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות בסך 60,840 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד פאנוס
- ב"כ הנתבע: עו"ד רפפורט
עו"ד עגיב גבריאל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין