לפסק הדין בעניין עזבון המנוח אבו זלאם ריפעת ז"ל נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
הוריו של אדם שנהרג בתאונת דרכים דרשו שלא להכיר באשתו כאלמנה, כיוון שהיו נשואים רק חודשיים. כשמיליונים עומדים על הפרק - גם ההורים רוצים את חלקם.
בשנת 2006, כחודשיים לאחר נישואיו הטריים, נהרג הבעל בתאונת דרכים קשה, בעת שהיה בדרכו חזרה לביתו ממקום עבודתו. עם קבלת צו הירושה, החלה המחלוקת בין היורשים באשר לסכומי הפיצויים להם הם זכאים מחברת הביטוח, שביטחה את רכבו של המנוח.
היורשים, הוריו של המנוח ואלמנתו הטרייה, שלא הגיעו להסכמה בקשר לחלוקת הפיצויים, הגישו שתי תביעות שונות לבית משפט השלום באזור הקריות כנגד חברת הביטוח: האחת היא תביעת האלמנה בגין הפיצוי לו היא זכאית כתלויה וכן כיורשת ממחצית מעיזבונו, והשניה היא תביעת הוריו של המנוח בגין מחצית מעיזבונו. משמעות הדבר היא, שאין זהות בין היורשים לתלויים.
המחלוקת בין היורשים לבין חברת הביטוח מתמקדת בשאלת גובה שכרו של המנוח לעבר ולעתיד; ואילו המחלוקת שבין ההורים לבין האלמנה, דהיינו יורשי העיזבון אל מול תביעת האלמנה כתלויה, עוסקת, בין השאר, בשאלה האם יש להביא בחשבון בפסיקת הפיצוי לאלמנה, את משך תקופת הנישואין הקצרה ואת הסיכוי שתינשא בעתיד הקרוב, כפי שטוענים הורי המנוח.
השופטת דנה בשתי התביעות יחד, והתייחסה בעיקר לטענות ההורים לגבי עזבון בנם.
ההורים טענו, כי אין לראות באשת בנם את אלמנתו, אלא לקבוע כי היא "בת-זוג" בלבד. דרישה זו של ההורים באה על רקע הוראה בחוק הביטוח הלאומי, לפיה מי שהיתה אשתו של המבוטח פחות משנה מיום פטירתו ולא ילדה לו ילד, לא תוכל להיחשב כ"אלמנה". לטענת ההורים, בשל תקופת הנישואים הקצרה והעובדה שלבנם ולאשתו לא היו ילדים, אין היא יכולה להיחשב כאלמנתו. לפיכך, אין לנשל את זכותם בעיזבון רק משום שהמנוח נישא חודשיים לפני מועד התאונה.
עוד טענו ההורים, כי על-פי שמועות שהגיעו לאזנם, יש מקום להניח שהאישה הצעירה עומדת להינשא בקרוב. על כן, על רקע ההלכה הקובעת שאלמנה שיש לגביה ראיות שתינשא שוב בקרוב תקבל פיצויים פחותים, יש להעדיף את זכותם לפיצוי על פני זכויותיה של האלמנה.
החוק נתון לפרשנות
השופטת פנינה לוקיץ' קבעה, כי למרות טענות ההורים ולמרות הנסיבות החריגות יחסית - גילה הצעיר של התובעת ומשך הנישואים הקצרים - אשר בעטיין היא אינה זכאית לקצבת שארים המוסד לביטוח לאומי, אין מקום להקיש מהוראות חוק הביטוח הלאומי באשר לפרשנות המונח "אלמנה". מה גם, שלעניין אי זכאותה לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי יש לו השפעה דרמטית על חישוב הפיצויים לזכותה. "ניסיון ההורים להקטין את סכום התמיכה בתובעת כתלויה של המנוח הינו מובן בנסיבות אלו" כתבה השופטת, אולם ניסיון זה, לדבריה, אינו מעוגן בהלכה הקיימת והיא אף הפנתה בפסק הדין להלכות הרלוונטיות.
באשר לטענת ההורים לפיה האלמנה עומדת להינשא בקרוב ועל כן יש להפחית את סכומי הפיצויים שייפסקו לה, קבעה השופטת כי הדבר לא הוכח ועל כן דין טענה זו להידחות.
לאחר חישוב הפיצויים מחברת הביטוח, נפסק כי האלמנה תקבל פיצויים בסך של 2,527,395 שקלים בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 387,702 שקלים.
הורי המנוח יזכו מחברת הביטוח לפיצויים בסך של 209,545 שקלים, בצירוף החזר אגרה ששולמה ושכר-טרחת עורך דין בסכום כולל של 32,144 שקלים.
הגיע הזמן לשנות את החוק
עו"ד ד"ר דוד סער, העוסק בדיני נזיקין, מברך על פסק דינו זה של בית המשפט, אשר העדיף את ההלכה הנוהגת ואת זכויותיה של אשת המנוח על פני הוריו, זאת חרף הנישואין הקצרים.
עו"ד סער הוסיף וקרא לבתי-המשפט בכל הערכאות לקרוא למחוקק לשנות את חוק הביטוח הלאומי במתכונתו הנוכחית, שמרע את מצבן של אלמנות, שבעליהן נפטרו בטרם מנתה שנה לנישואיהם. חוק זה, לדבריו, פוגע בעקרון השוויון ובאינטרס ההסתמכות של אותן אלמנות, שבוודאי לא חלמו כי בעליהן ימותו בטרם עת.
לפסק הדין בעניין עזבון המנוח אבו זלאם ריפעת ז"ל נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין