10 משפחות וגופים שקנו דירות בפרויקט בהרצליה קיבלו אותן באיחור של שנה וחצי-שנתיים. היזמית חויבה לפצות אותם אך תקבל שיפוי חלקי מהעירייה ומהמהנדס והאדריכל שליוו את הפרויקט
השופט גלעד הס קיבל לאחרונה תביעה שהגישו רוכשים שקנו דירות בפרויקט בהרצליה נגד היזמית, חברת 'מי אגם בנין והשקעות'. בפסק הדין התקבלה טענת התובעים כי היה איחור משמעותי במסירת הדירות. במקביל התקבלו הודעות לצד שלישי שהגישה היזמית. השופט קבע שהעירייה תשפה את היזמית מאחר שהוועדה המקומית תרשלה בהעלאת דרישה חדשה בעניין חזית הבניין, שנים לאחר שהוגשה הבקשה להיתר. אחריות מסוימת הוטלה גם על מהנדס ואדריכל שהתרשלו כשלא התריעו שמערכות האוורור בבניין מתוכננות שלא בהתאם להיתר הבנייה.
במסגרת חמש תביעות שהוגשו נגד החברה טענו הרוכשים כי היא איחרה במסירת הדירות. הם עתרו לפיצוי בשווי דמי שכירות ראויים ביחס לכל דירה ובגין תקופת האיחור הרלוונטית.
מנגד טענה החברה כי האיחור במסירת הדירות נגרם, בין היתר, עקב התנהלות צדדים שלישיים.
היא הגישה הודעות צד שלישי נגד עיריית הרצליה והוועדה המקומית לתכנון ולבניה וכנגד משרד אדריכלים ומשרד מהנדסים.
כנגד העירייה טענה היזמית כי הוועדה המקומית דרשה ממנה לשנות את חזית המבנה זמן רב לאחר שניתן היתר הבניה.
עוד טענה היזמית כי המהנדס והאדריכל שליוו את הפרויקט אחראים לעיכוב שנגרם בשל מערכת האוורור. המהנדס עקב תכנון לקוי של המערכת או אי הסבת תשומת לב האדריכל לכך שנדרש תיקון בהיתר הבניה, והאדריכל מאחר שהכין תכניות לביצוע שלא תואמות את היתר הבניה.
העירייה טענה כי העיכובים נבעו, בין היתר, בשל התנהלות הנתבעת אשר התעכבה בהגשת בקשות לשינויים, לא עמדה בתנאים שהתירו את בקשות השינויים ובנתה בניגוד להיתרי הבנייה שניתנו לה.
הנחיה רשלנית
השופט גלעד הס מבית משפט השלום בהרצליה קבע כי אף שיש אחריות מסוימת של העירייה, האדריכל והמהנדס, הדבר אינו מהווה טענת הגנה של היזמית כלפי התובעים.
הוא הבהיר שעיכוב הנובע מהתנהלות מוסדות התכנון הוא סיכון המוטל על הנתבעת, ולכן כשל של מוסדות התכנון לא יכול להוות הגנה בפני תביעת איחור במסירה. כמו כן, הן האדריכל והן המהנדס הם קבלני משנה של הנתבעת, ולכן מדובר בסיכון מובהק המצוי בשליטתה.
השופט קבע שקיימת התרשלות של העירייה במישור הרישוי וכי הדבר תרם לעיכוב במסירת החזקה. זאת, מאחר שאדריכל מטעם הוועדה המקומית דרש את שינוי חזית הבניין שנתיים לאחר אישור הבקשה להיתר. יתר על כן, הוא טען בפני היזמית כי ניתן לעשות את השינוי בדרך של בקשה להיתר לעבודה מצומצמת, מה שלא היה נכון. השופט קבע שבנסיבות אלה העירייה אחראית ל-8 חודשי עיכוב.
עוד קבע השופט כי האדריכל והמהנדס אחראים ל-4 חודשי עיכוב בגין הצורך להסדיר את פתרון האוורור, שלא תאם את היתר הבנייה (האדריכל ל-3 חודשי עיכוב והמהנדס לחודש עיכוב אחד).
השופט חייב את העירייה ואת משרדי האדריכלים והמהנדסים לשפות את היזמית בהתאם לחלקם באחריות.
בסופו של דבר היזמית חויבה לפצות את הרוכשים בסך כולל של 1,860,171 שקל. היא תקבל מהעירייה שיפוי של 609,596 שקל. האדריכלים ישפו ב-228,597 שקל והמהנדסים ב-76,197 שקל.
היזמית חויבה בשכ"ט עו"ד בשיעור 20% מהפיצוי שנפסק לטובת כל תובע והוצאות בסך 2,500 שקל לכל דירה. העירייה תשלם ליזמית שכ"ט עו"ד בסך 7% בתוספת הוצאות בסך 25,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד ניסן קזיוף
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין