האם נפטרה ב-2013 והותירה אחריה צוואה שבה הורישה את כל רכושה לאחד משני בניה. שופטת ביהמ"ש למשפחה בתל-אביב דחתה התנגדות לקיום הצוואה מאחר שהתרשמה כי המנוחה הייתה עצמאית וכשירה מכל הבחינות.
הקשישה חתמה על צוואה בפני נוטריון בשנת 2008, והלכה לעולמה בשנת 2013 בהיותה בת 80. כשנה וחצי אחר כך נפטר גם בעלה, שלא הותיר אחריו צוואה. בצוואה האישה ציוותה את כל עיזבונה לבנה הצעיר, ואילו לבנה הבכור לא הורישה דבר.
לשאלות על צוואות:
עורך דין ירושות וצוואות
מאז מתקוטטים ביניהם שני הבנים על הרכוש שנותר, הכולל גם שתי דירות. הבן הצעיר הגיש בקשה לקיום הצוואה לרשם לענייני ירושה, הבן הבכור הגיש התנגדות, והדיון הועבר לביהמ"ש לענייני משפחה בתל-אביב.
הנתבע – הוא המתנגד לקיום הצוואה – טען, בין היתר, כי הצוואה באה לעולם כתוצאה מהשפעה בלתי הוגנת שהפעיל אחיו על המנוחה. הנתבע הוסיף עילה אותה הגדיר כ"נסיבות עריכת הצוואה", תוך שהוא מכוון למעורבות פסולה של התובע בעריכת הצוואה.
הוא טען שאחיו – התובע, המציג את עצמו כהילר וכמדיום – הוא אדם בעייתי, מסוכן ומניפולטיבי. לטענתו, התובע השתמש בהשפעתו על אמם, שהאמינה שיש לו כוחות מאגיים, וגרם לה לנשל אותו ואת אביהם שהיה נשוי לה כמעט 70 שנה מכל הרכוש.
מעבר לכך, הנתבע סיפר על אירועים קשים מילדותו ותיאר מערכת יחסים קשה ורבת משברים עם הוריו. לדבריו, לאורך עשרות שנים היו עליות ומורדות ביחסים, אולם במהלך שמונה השנים האחרונות לחייהם הקשר היה רגיל ושוטף.
מנגד, התובע טען, בין השאר, שבין הנתבע למנוחים שרר נתק של 40 שנה. לגופו של עניין, הוא טען כי הנתבע לא הוכיח דבר, ובמועד עריכת הצוואה אמו הייתה כשירה ועצמאית לחלוטין.
התובע טען כי עיסוקיו אינם רלוונטיים כלל, ומכל מקום, הוא היה בן מסור, שכיבד את הוריו וטיפל בהם עד יום מותם.
ה"צדק" לא קובע
השופטת ורד שביט פינקלשטיין הגיעה למסקנה כי לא הייתה השפעה בלתי הוגנת של התובע על המנוחה. לא הוכח שהמנוחה לא הייתה כשירה מבחינה שכלית ונפשית. להפך, מן התיעוד הרפואי ניכר שהיא הייתה עצמאית ולא תלויה באיש.
עדות מכרעת וארוכה מסר הנוטריון שערך את הצוואה. הוא תיאר אותה כ"אשה דעתנית שיודעת מה היא רוצה", וסיפר שהייתה חדה וצלולה.
כמו כן, השופטת השתכנעה שבשלבים המכריעים התובע לא היה מעורב. המנוחה הגיעה בכוחות עצמה וחתמה לבדה על הצוואה במשרדו של הנוטריון, שווידא את רצונה, ואף נקט משנה זהירות בכל הנוגע להמצאת המסמכים הרפואיים הנדרשים על פי הדין.
"למרבה הצער, התרשמתי כי בין הנתבע לבין המנוחה היתה מערכת יחסים קשה ועגומה ביותר. התיאורים שתיאר הנתבע מסמרי שיער ומלמדים על מערכת יחסים בעייתית, מנוכרת וטעונה אשר יסודותיה נעוצים עוד בילדותו של הנתבע", כתבה השופטת.
ואולם, השופטת הסבירה כי "כידוע, אין בית המשפט דן את המצווה לכף חובה על פי אמות המוסר והצדק הטובות בעיניו, אלא עליו לבחון את סבירות הצוואה מנקודת מבטו המשוערת של המצווה". בנסיבות הקשות אותן תיאר גם הנתבע בעצמו, השופטת השתכנעה שמדובר בצוואה סבירה והגיונית גם אם התוכן שלה "קיצוני".
משכך, בסיכומו של דבר, השופטת דחתה את התנגדות הנתבע והוציאה צו לקיום הצוואה. הנתבע חויב בהוצאות משפט התובע בסך 30,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד בעז קראוס ואח'
- ב"כ הנתבע: עו"ד אלכסנדר שיבר ואח'
* עורך דין רונן קנטור עוסק בירושות וצוואות
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין