ביטוח לאומי דחה תביעה של תומכת בק-אופיס להכרה בפגיעה בעבודה בטענה שבינה לבין סוכן המכירות שעמו עבדה התפתח רומן. אלא שבית הדין לעבודה התרשם מתמונה קשה ביותר של יחסי "שולט-נשלטת"
תומכת בק-אופיס שעברה הטרדה מינית קשה מצד סוכן מכירות עמו עבדה הוכיחה שני אירועים חריגים שמצדיקים מינוי מומחה לבחינת ההשפעה שלהם על מצבה הנפשי לצורך הכרעה בתביעתה לפגיעה בעבודה. כך נקבע בהחלטה של בית הדין לעבודה בתל-אביב שהותרה כעת לפרסום. השופטת דפנה חסון זכריה דחתה את התזה של הביטוח הלאומי שלפיה התפתח בין השניים רומן בהסכמה. "ממכלול הראיות בתיק עלתה תמונה קשה ביותר, של יחסי 'שולט-נשלטת'".
בין השנים 2007-2012 הוצמדה התובעת לסוכן מכירות שלפי גרסתה רדה בה והשפיל אותה. ב-2010, לאחר שבעלה התפטר מעבודתו ועול פרנסת המשפחה נפל על כתפיה, היא רצתה ליישר את ההדורים כדי להבטיח את מקומה בעבודה, ויזמה ארוחת צהריים. בסוף הארוחה, כשהיו בדרך חזרה, הסוכן סטה מהדרך לשביל עפר וכשהגיעו למטע הדרים קיים עמה יחסי מין בניגוד לרצונה. מאז ובמשך כשנתיים היא הפכה לגרסתה לשפחת המין שלו.
בתקופה זו מצבה הנפשי החמיר וכעבור שנה וחצי היא ניסתה להתאבד באמצעות בליעת כדורים. חייה ניצלו בזכות בעלה, שהבהיל אותה לבית החולים.
מסכת הייסורים שלה הסתיימה, לגרסתה, רק לאחר שנכנס לחברה מנהל שיווק חדש שזיהה את ההטרדה המינית וסייע לה. אז היא אזרה אומץ להודיע לסוכן על סיום היחסים, ובתגובה לכך הוא אמר לה "אני משחרר אותך".
בהמשך היא עזבה את העבודה והגישה תביעה נגד החברה ונגד הסוכן שהתנהלה בהליך גישור שבסופו שילמו לה 80 אלף שקלים כפיצוי.
ב-2013 היא הגישה לביטוח לאומי תביעה לדמי פגיעה בגין הטרדה מינית בעבודה אבל נדחתה, ולפיכך פנתה לבית הדין לעבודה.
לצורך הכרה בהטרדה מינית כפגיעה בעבודה היה עליה להוכיח אירוע חריג שהסב לה דחק נפשי בלתי סביר. התובעת טענה לשלושה כאלה: האירוע בפרדס, ניסיון ההתאבדות והיום שבו "שוחררה", כשלטענתה הדברים שאמר לה הסוכן השפילו אותה וגרמו לה להבין לראשונה שהייתה למעשה שפחת מין, עבד נרצע.
מנגד טען הביטוח הלאומי כי בין התובעת לבין הסוכן התקיימה מערכת יחסים רומנטית והדדית, וכי התובעת לא הוכיחה אירועים חריגים שאפשר לבודד בזמן ובמקום.
שיתוק נפשי
אלא שהשופטת דפנה חסון זכריה העדיפה את גרסת התובעת, שנתמכה בעדות אמינה, במסמכים רפואיים מטיפולים פסיכיאטריים שעברה בזמן אמת ובראיות נוספות כמו הליך הגישור למשל. מנגד, גרסת הביטוח הלאומי נסתרה בעדותו הבעייתית של הסוכן שהכחיש לחלוטין מגע מיני עם התובעת.
"ממכלול הראיות שהובאו בפנינו, עולה תמונה קשה ביותר, של יחסי 'שולט-נשלטת', תוך ניצול ממושך של יחסי הכוחות בין התובעת לבין סוכן המכירות, אף שאין מדובר ביחסי מרות פורמליים", נכתב. "משך תקופה של מספר שנים, שימשה התובעת, שלא מרצונה, כמעין שפחת מין של סוכן המכירות, כשהיא אינה מוצאת בתוכה כוחות נפש להתנגד למערכת היחסים הכופה אליה נקלעה עמו, מתוך חרדה לעתידה הכלכלי ועקב השיתוק הנפשי העמוק אליו נקלעה בעקבות יחסים אלה".
השופטת קבעה כי יש להכיר באירוע הפרדס ובאירוע האחרון – ה"שחרור" של התובעת – כאירועים חריגים ומוגדרים שגרמו לה לדחק נפשי, כאשר ניסיון ההתאבדות היווה לו ביטוי.
לפיכך השופטת קבעה כי התובעת צלחה את המשוכה הראשונה בדרכה להוכיח פגיעה בעבודה ואישרה מינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין מצבה הנפשי לבין שני האירועים החריגים.
להחלטה בתיק ב"ל 45165-09-15
- ב"כ התובעת: עו"ד תמי קלנברג לוי
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד עדי אזר אשכנזי
עו"ד גיל זיסר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין