פסק הדין האחרון של השופט אליעזר ריבלין, שניתן ערב פרישתו, הותיר "פצצה מתקתקת" כשהוחלט לבטל את זכותו של יילוד עם מומים לתבוע על נזקי רשלנות רפואית. ביהמ"ש העליון נתן לבעלי המום הזדמנות נוספת להגיש תביעות בעילה זו – אך שימו לב: הזמן הולך ואוזל.
במאי 2012 פרש מכס השיפוט שופט בית המשפט העליון אליעזר ריבלין. השופט ריבלין היה מהחשובים שבשופטי ישראל ומגדולי המעצבים של דיני הנזיקין בארץ. כדרכם של שופטים בכירים, הוא פרש מכס השיפוט כשהוא מותיר אחריו פסק דין אחד ואחרון שמשנה סדרי עולם.
בוצע בכם ניתוח ללא הסכמה מדעת?
פנו לעורך דין רשלנות רפואית
עד לאותו פסק דין, שניתן ביום 28.5.2012, לאדם שנולד עם מומים היתה הזכות לתבוע את גורמי הרפואה שהתרשלו וגרמו לכך שהלידה לא נמנעה (למשל- התרשלו באבחון המומים בבדיקות אולטרה סאונד, התרשלו בכך שלא הפנו את ההורים לבדיקות מתחייבות במהלך ההיריון וכו'). לתביעה שכזו קראו "חיים בעוולה" והיילוד יכול היה להגיש אותה עד גיל 25.
ביקורות לא מעטות
בפסק דינו האחרון, שידוע כ"הלכת המר", ביטל השופט ריבלין את זכותו של היילוד לתבוע וקבע שניתן להכיר רק בתביעות ההורים בגין ה"הולדה בעוולה" של ילדם.
תביעת ההורים אמנם הורחבה, כך שמבחינה כספית התביעה לא תיפגע באופן משמעותי, אבל מדובר היה ב"פצצה משפטית" של ממש, בעלת השלכות עצומות, שעוררה דיונים רבים וגם ביקורת לא מעטה בקרב עורכי הדין שעוסקים ברשלנות רפואית. לשם המחשה, ישנם הורים שנמצאים בחובות כבדים. ישנם הורים לא פונקציונאליים, שאי אפשר לסמוך עליהם שישתמשו בכספים שיקבלו מהתביעה על מנת לטפל בילדים הפגועים. מדובר רק בחלק קטן מסיטואציות היום יום המוכרות לנו, שמעלות חשש עצום שהכספים לא יגיעו לילדים שזקוקים להם.
אחת ההשלכות המרכזיות ביותר היתה פרוצדוראלית ונגעה לתקופת ההתיישנות של התביעה. באופן רגיל, תקופת ההתיישנות של תביעת נזיקין היא 7 שנים. ההתיישנות נספרת מהגיל שבו אדם נהיה בגיר ולכן היילוד יכול היה להגיש את התביעה עד גיל 25. אבל מרגע שהתביעה הפכה להיות של ההורים, יש להם רק 7 שנים כדי לתבוע. כך, אם הילד נולד בשנת 2000, עד להלכת המר הוא יכול היה להגיש את התביעה עד לשנת 2025. אחרי הלכת המר, התביעה הפכה להיות של ההורים, ואפשר היה להגיש אותה רק עד לשנת 2007. כלומר- התביעה התיישנה. מה עושים?
בית המשפט העליון בחר, באופן מודע, לא לפתור את סוגיית ההתיישנות, בצורה מלאה, כבר בפסק דין המר, אלא לתת לבעיות לצוף מעל לפני הקרקע - ולטפל בהן באופן פרטני. החלטה זו זכתה לביקורת רבה והזמן שחלף רק הבהיר עד כמה הביקורת היתה מוצדקת.
הזדמנות אחרונה
פסק הדין גרם לפגיעה קשה מאד בוודאות המשפטית. במהלך החודשים שאחרי פסק הדין, כתבו בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ אין ספור החלטות סותרות לגבי מקרים דומים. היו שופטים שקבעו שתביעות ההורים התיישנו. היו שופטים שהעניקו ארכה של 7 שנים להגשת התביעות, והיו אין ספור פסיקות בין לבין. כתוצאה מכך, תובעים רבים העדיפו להתפשר ולהגיע עם חברות הביטוח להסכמי פשרה נמוכים ולא ריאליים - מפחד ההתיישנות. זו, אולי, התוצאה הגרועה ביותר שפסק דין משנה סדרי עולם יכול להביא לה.
מטבע הדברים, וכפי שניתן היה לצפות מראש, סוגיית ההתיישנות שבה ועלתה לפתחו של בית המשפט העליון לאחרונה. לשמחתנו, סוגיה זו טופלה בחמלה ובתבונה רבה, בעיקר על ידי השופט צבי זילברטל שהולך ומסתמן, בשורה של החלטות, כשופט הומאני וליברלי במיוחד.
אין זה המקום לפרט את הסיטואציות המשפטיות השונות, אבל ניתן לתמצת ולומר שניתנה, בחלק מהמקרים, הזדמנות נוספת להגיש את תביעת היילוד וזאת עד ליום 28.8.2015.
מדובר בפרק זמן לא ארוך להגשת תביעת רשלנות רפואית ומומלץ להורים שנולדו להם ילדים עם מומים לפנות, במהרה, לעורכי דין שעוסקים ברשלנות רפואית, על מנת להבין האם קיימת עילת תביעה, האם התביעה עדיין לא התיישנה ואיזה סוג של תביעה ניתן להגיש.
* עו"ד צחי גרוסמן עוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית וביטוח.
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין