מדובר בחיסון משולש נגד צפדת, קרמת ושעלת, שניתן לתובע ב-1992. ביהמ"ש קבע שזהו אחד המקרים הנדירים שבהם המדינה צריכה לקחת אחריות על נפגעי מדיניות החיסונים.
בית משפט השלום בכפר סבא פסק לאחרונה לצעיר פגוע מוחין פיצויים של 2.5 מיליון שקל בשל הנזק שנגרם לו בעקבות חיסון משולש שקיבל בגיל שנה וחודשיים, בנוסף להוצאות ושכ"ט עו"ד של כ-600 אלף שקל. השופט אלדד נבו שלל רשלנות רפואית אך החליט לחייב את המדינה לשלם על הנזקים נוכח האינטרס הציבורי בפיצוי הנפגעים הנדירים ממדיניות החיסונים. הנזק של התובע הוערך בכ-5 מיליון שקל, אולם התביעה הוגשה לבית משפט שלום שאינו מוסמך לפסוק סכום כזה.
התובע (28) חוסן בטיפת חלב בחיסון DPT נגד צפדת, קרמת ושעלת יחד עם חיסון פוליו בהתאם להוראות משרד הבריאות. ימים ספורים לאחר מכן הוא אובחן עם פגיעה מוחית מסוג אנצפלופתיה הגורמת לבעיות מוטוריות וקוגנטיביות קשות.
בתביעה שהגיש יחד עם אביו נגד משרד הבריאות וקופת חולים כללית נטען כי המחלה הקשה נגרמה כתוצאה מהחיסון המשולש. לטענתם, הייתה כאן רשלנות משום שלא בוצעו בדיקות מקדימות כדי לוודא שהתובע מתאים לחיסון, מה גם שהמדינה חייבת לקחת אחריות על מי שנפגע כתוצאה ממדיניות החיסונים שלה.
לעומת זאת טענה המדינה כי בתקופה הרלוונטית טיפת חלב הייתה בבעלות הכללית ולכן אם הייתה רשלנות כלשהי היא מונחת לפתחה.
מכל מקום, נטען כי אין לחייב את המדינה באחריות על מדיניות שנועדה לשפר את בריאות הציבור ולמגר מחלות ומגפות.
מטעם הכללית נטען כי לתובע נערכו הבדיקות הנדרשות טרם מתן החיסון וניתן לו טיפול רפואי מקצועי ומיומן.
אחד ממיליון
השופט נבו קבע כי לפי עמדות המומחים הרפואיים בתיק לפחות אחד מכל מיליון ילדים עשוי להיפגע מהחיסון המשולש.
השופט סבר כי מהראיות שהוצגו בפניו התובע הוא האחד שנפגע. זאת, בין היתר לנוכח העובדה שאין הסבר אחר לפגיעה והרופאים שטיפלו בו בזמן אמת העלו את האפשרות שהחיסון גרם למצבו.
עם זאת, השופט קבע כי לא הייתה כאן רשלנות. "עצם מתן החיסון", נכתב, "אינו יכול להיחשב כהתנהגות החורגת מסטדנדרט זהירות סביר". השופט הוסיף כי התובע יכול היה לקבל פיצוי לפי חוק ביטוח נפגעי חיסון אולם החוק שולל את זכות התביעה במקרים שבהם הוגשה תביעה נזיקית.
הפתרון שמצא השופט לפיכך נשען על פסיקת העליון שקבעה מנגנון לפיצוי במקרים שבהם הפגיעה היא תוצאה של מדיניות ממשלתית.
"הפגיעה בזכות החוקתית של התובע לשלמות גופו היא פגיעה קשה והדעת אינה סובלת מצב בו אדם שנפגע פגיעה כה קשה, לצורך אינטרס ציבורי, יישא בנזק שנגרם כתוצאה מאותה פגיעה. על החברה, שנהנית ממדיניות החיסונים שהביאה לפגיעה בתובע, לשאת בנזק זה", סיכם השופט. לפיכך נקבע כי המדינה תפצה את התובע על נזקיו ואילו התביעה נגד קופת החולים נדחתה.
שווי הנזקים שנגרמו לתובע לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי הועמד על 4,949,000 שקל אך נפסקו לו 2.5 מיליון שקל בלבד מאחר שבית משפט שלום שאינו מוסמך לפסוק פיצויים מעבר לכך.
בנוסף חויבה המדינה בהוצאות משפט של 30 אלף שקל ובשכר טרחת עו"ד של 585 אלף שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד ד"ר עמליה פרנק-כהן
- ב"כ המדינה: גילי לבונטין מפרקליטות מחוז ת"א - אזרחי, עו"ד רשלנות רפואית
- ב"כ קופ"ח כללית: עורך דין דורון איצקוביץ
עו"ד אייל בן ישי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין