כשהיו יחד רשמו בני הזוג האחד את השנייה כמוטבים. כשנפרדו האישה ביטלה את המוטבות של הגבר אבל הוא לא ביטל את שלה. אחרי מותו דרשו הבנים שלו לקבל את הכספים אבל בית המשפט סירב
בית המשפט למשפחה בקריות דחה לאחרונה תביעה של שלושה בנים להורות על ביטול המוטבות של בת הזוג לשעבר של אביהם המנוח בפוליסות הביטוח שלו, ולקבוע כי הם זכאים לקבל את הכספים. השופטת גילה ספרא-ברנע קבעה כי הבנים לא הגישו את הפוליסות והתקנונים שלהן כדי להוכיח שיש אפשרות לשנות מוטבים גם אם המבוטח נפטר לפני ששלח הודעה לחברת הביטוח.
הבנים הם ילדיו של האב מאשתו הראשונה. מ-2010 ועד 2017 הוא היה בזוגיות עם אישה אחרת, עמה חתם על הסכם חיים משותפים בו הם הסכימו לרשום האחד את השנייה כמוטבים בקופות הגמל, הפנסיה ופוליסות הביטוח שלהם – וכך הם עשו. בנוסף, הם ערכו צוואות הדדיות שבהן נקבע שיירשו את כספי הביטוח והפנסיה זה של זו בתנאי שיתגוררו יחד במועד הפטירה של אחד מהם.
כשבוע לאחר שנפרדו בת הזוג ביטלה את הצוואה ואת ההסכם והודיעה לחברת הביטוח שלה על ביטול המוטבות של בן זוגה לשעבר. הוא, מצידו, ביטל את הצוואה אבל לא הודיע לחברת הביטוח על שינוי מוטבים. כעבור קצת יותר משנה גופתו אותרה לאחר שנעלם.
בתביעה שהגישו ב-2019 שלושת הבנים והיורשים היחידים שלו נגד בת הזוג לשעבר, הם ביקשו להצהיר שהמוטבות שלה בטלה וכספי הביטוח של אביהם שייכים להם.
הבנים טענו בין היתר כי הסכם החיים המשותפים, הצוואות ופוליסות הביטוח הם למעשה הסכם אחד כולל. מכאן, שמרגע שההסכם והצוואות בוטלו גם המוטבות בפוליסות אמורה להתבטל. עוד הם טענו כי לפי הצוואות, הזכאות למוטבות בביטוח קמה רק אם בני הזוג גרו יחד ביום הפטירה – והתנאי הזה לא התקיים.
בת הזוג לשעבר טענה לעומת זאת כי המנוח לא הודיע לחברת הביטוח על הביטול והתובעים אפילו לא צירפו את הפוליסה כדי להוכיח שהדבר אפשרי בכל זאת.
לא הייתה סיבה
השופטת גילה ספרא-ברנע מתחה ביקורת על כך שהתובעים לא הציגו את פוליסות הביטוח והתקנונים הרלוונטיים ולא צירפו אף חברת ביטוח להליך כדי להוכיח באיזה תנאים אפשר לשנות את המוטבים, אם בכלל, כאשר לא נשלחה הודעה בכתב והמבוטח נפטר.
השופטת הוסיפה כי היא לא סבורה שההסכם, הצוואות והפוליסות הם "מקשה אחת". את כל אחד מהם היה צריך לבטל בנפרד, כפי שעשתה הנתבעת וכפי שעשה המנוח באופן חלקי, קבעה. עוד היא קבעה כי תנאי הצוואה לא משנים משום שבוטלה, וממילא עדיין היה צריך לבחון מה קובע התקנון של חברת הביטוח במצב כזה.
השופטת קבעה כי בסופו של דבר לא הייתה סיבה שמנעה מהמנוח לשנות את הנתבעת כמוטבת בפוליסות. בפרט, כשידע שהנתבעת ביטלה את המוטבות שלו ושעליו לעשות אותו דבר אם הוא לא מעוניין שתקבל את כספו. "אולם המנוח משיקוליו או מסתם דחיינות בביצוע מטלותיו, נמנע מלעשות כן, וכיום, לאחר מותו, משעניין זה לא הוסדר, לא ניתן לשנות את מוטבות הנתבעת בפוליסות", כתבה.
לפיכך, התביעה נדחתה. נקבע כי הנתבעת זכאית לקבל את כספו של המנוח והתובעים חויבו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 6,408 שקלים.
עו"ד דוד בן עוליאל
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין