פלוני ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

צדדי ג'

1. קופת חולים כללית

2. עיריית רעננה - נמחקה

תביעה לפיצוי בגין פגיעה מוחית שאירעה לתובע, לטענתו כתוצאה מחיסון DTP שקיבל בגיל 14 חודשים.

תביעה זו מעוררת שאלה עקרונית והיא, קיומו של מקור חוקי לחיוב המדינה בפיצוי נפגע כתוצאה מפעולה שלטונית, מחוץ לדיני הנזיקין וההסדר התחיקתי הספציפי שקבע מנגנון לפיצוי נפגעי חיסון, קרי – קביעת אחריות ללא הוכחת אשם.

האירוע

1. התובע 1 (להלן: "התובע") נולד ביום 20.10.1991, והתפתח באופן תקין בשנת חייו הראשונה.

   ביום 6.12.1992, בהיות התובע בן 14 חודשים, קיבל חיסון DTP כנגד צפדת, קרמת ושעלת (להלן: "החיסון המשולש"), יחד עם חיסון פוליו, בהתאם להוראות משרד הבריאות. החיסון ניתן בטיפת חלב "הנוטרים" של קופת חולים כללית בעיר רעננה.

   כיומיים לאחר קבלת החיסון החל התובע לסבול מאי שקט, חום לסירוגין, וצליעה על רגל שמאל. ביום 18.12.1992, הובא התובע על ידי הוריו לבית חולים מאיר, לאחר בדיקה וללא אבחנה ברורה, התובע שוחרר לביתו, וזומן לביקורת לאחר יומיים.

   ביום 20.12.1992, כיומיים לאחר ששוחרר מבית החולים, התובע הובא שוב למיון על ידי הוריו, אושפז ובמהלך האשפוז תוך מספר ימים חלה הדרדרות משמעותית במצבו – קושי בבליעה, לא עומד, לא יושב, וחדל לדבר. בבדיקות נרחבות שבוצעו על ידי בית החולים לרבות בדיקת CT מוח, נמצאה פגיעה מפושטת וקשה בחומר הלבן שמסביב לחדרי המוח ואובחנה אנצפליטיס (דלקת מוח) .

   התובע סובל מאנצפלופתיה [פגיעה מוחית מפושטת] הגורמת לבעיות מוטוריות וקוגניטיביות קשות (להלן: "המחלה").

   בשל מגבלות אלה נקבעה לתובע על ידי המוסד לביטוח לאומי, נכות צמיתה בגובה 74% ו-100% אי כושר החל מתאריך 1.7.2012. בין הצדדים מחלוקת בנוגע לשיעור נכותו של התובע והמשמעות התפקודית.

    

2. התובעים [התובע ואביו] דורשים בתביעתם לחייב את הנתבעות, מדינת ישראל – משרד הבריאות (להלן: "הנתבעת 1" או "המדינה"), קופת חולים כללית (להלן: "הנתבעת 2") ועיריית רעננה (להלן: "הנתבעת 3"), לפצותם בגין נזקיהם, עקב המחלה בה לקה התובע.