בעלת דירות בבניין בחיפה הפעילה בהן פעוטון וצהרון. דיירי הבניין טענו כי המגורים הפכו לסיוט של ממש. האם ביהמ"ש יסגור את הגנון?
לדברי הדיירים, הדיירת שבבעלותה שתי דירות בקומה הראשונה והשנייה, הפעילה בהן פעוטון וצהרון שבהם שהו מדי יום כ-36 ילדים.
לטענת הדיירים, הגננת השתלטה על חצר הבניין והתקינה בה מגלשות, נדנדות וקרוסלה. בנוסף, היא התקינה שער שהיה נעול במשך כל שעות הפעילות של הפעוטון ומנע את גישת הדיירים לגינה המשותפת, גידרה את הגינה בברזנט ופיזרה בה חול וחצץ. בנוסף, הגננת איחסנה את החפצים ששייכים לפעוטון במחסן המשותף שבחדר המדרגות.
לכתבות נוספות בנושא:
הדיירים הגישו לבימ"ש השלום בחיפה תביעה לפיצוי של 222,300 שקל כנגד הגננת. בתביעתם טענו, כי הדירות בבניין מיועדות למגורים ולא לעסקים, וכי הגנון שנפתח גורם למטרד קבוע של רעש והמולה. הדיירים הוסיפו, כי ההורים שמביאים את ילדיהם למקום חוסמים את המדרכה, את הכניסה לבניין ואת החניות, וגורמים לרעש נוסף.
עוד טענו הדיירים, כי הילדים משתמשים ברכוש המשותף באופן שחושף אותם לתביעות במקרה של תאונה. לפיכך, הדיירים עתרו לצו מניעה האוסר על הגננת להפעיל את הגנים בתחומי הבניין, ולהורות לה להסיר את המתקנים שהתקינה ולהשיב את המצב לקדמותו.
הנתבעת טענה, כי הפעוטון נוהל בדירתה במשך חודשים ספורים בלבד, וכי הצהרון מנוהל בבניין מאז 1989, ובמשך למעלה מ- 20 שנה הדיירים לא התלוננו על כך. לטענתה, הסיבה האמיתית להגשת התביעה היא סכסוך אישי שלה עם אחד השכנים. עוד טענה הנתבעת, כי העירייה קבעה שהצהרון לא מהווה שימוש עסקי בדירה, והוא נעשה בהתאם לתכנית המתאר של העיר.
הנתבעת ציינה, כי יש לבניין שתי כניסות נפרדות, וכי אף אחד מהתובעים לא מתגורר מעל לדירותיה, כך שלא מדובר במטרד. הנתבעת הכחישה כל רעש והמולה וגם את הטענות כי ההורים חוסמים את המדרכות והחניות. עוד היא טענה שהתובעים אינם חשופים לתביעות, משום שכל הילדים שבאחריותה מכוסים בביטוח.
לבסוף טענה, כי היא לא השתלטה על הרכוש המשותף, אלא רק שיפצה את החצר שהייתה לפני כן רק אדמה לא מעובדת ורצופת סלעים, וכי כל אחד מהדיירים קיבל ממנה מפתח לשער החצר.
מטרד ממשי
השופט אבישי רובס קבע, שעל אף שפעילות הפעוטון הופסקה זה מכבר, הנתבעת הפעילה צהרון וגם קייטנה בחודשי הקיץ. פעילויות אלה מהוות שימוש חורג בדירת המגורים, בניגוד לחוק התכנון והבניה. השופט הוסיף, כי מדובר במטרד מהותי וממשי, ולא רק באי נוחות, ולכן ראוי למנוע את המשך הפעילות של הצהרון בדירות.
לפיכך השופט נתן צו מניעה האוסר על הנתבעת להפעיל את הצהרון והקייטנה בדירות שבבעלותה. עם זאת, השופט קבע כי במקרה זה לא מצדיק פיצוי כספי במסגרת החוק, וניתן להסתפק בצו המניעה שיחזיר את השלווה לדיירים.
הנתבעת חויבה לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקל.
ב"כ התובעים: עו"ד יואב סתיו
ב"כ הנתבעת: עו"ד אטיאס-פרוכטר
* עו"ד סנה סירייה חוסיין ממשרד חוסיין סירייה ברוך דויטשר עוסקת בדיני נזיקין ובמקרקעין.
** הכותבת לא ייצגה בתיק. שמות באי הכוח המייצגים לא צויינו בפסק הדין.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין