שני מחסנים שהוסבו לדירות מגורים גרמו לעגמת נפש רבה לבעלי הדירות בבניין שבנתניה. המחסנים חוברו באופן פיראטי לתשתית הביוב ותוספות הבנייה פלשו לרכוש המשותף ואף שינו את חזית הבניין. כ-13 שנים לאחר שנבנו, המחוזי הורה לבעלים להרוס את כל החריגות.
ב-2001 נרכשו שני מחסנים בקומת המרתף של בית משותף בן חמש קומות בנתניה. בסמוך לאחר מכן, הבעלים הפך אותם לדירות מגורים להשכרה, תוך פלישה לרכוש המשותף והתחברות פיראטית לרשת הביוב.
לכתבות נוספות בנושא:
נציגות הבית, כמו גם בעלי הדירות ודייריו פנו שוב ושוב לעיריית נתניה על מנת שתפעל להפסקת העבודות הלא חוקיות, אך לא נענו. משכך, הם ביקשו מבית משפט השלום בנתניה צו מניעה.
ההליך הסתיים בפסק דין שבמסגרתו התחייב הבעלים שלא להשתמש במחסנים כדירות ולא לבצע בנייה נוספת ללא היתר.
והנה, לפי בעלי הדירות, המשיך בעל המחסנים בשלו והשכיר אותם למגורים. לכן הם הגישו תביעה נוספת, הפעם לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, ובה עתרו, בין היתר, לצו הריסה לבנייה החורגת. בינתיים, המחסנים נמכרו לאיש עסקים ולכן הם צירפו גם אותו כנתבע.
בעל המחסנים הקודם הכחיש שאי פעם בנה שלא כדין. לטענתו, הוא ביצע רק שינויים פנימיים שלא מצריכים בכלל רישיון.
הבעלים החדש טען כי מדובר בתביעה קנטרנית. לטענתו, לפני הרכישה הוא בדק את מצב המחסנים בעירייה ובטאבו ולא מצא בהם פגם.
הוא אף הגיש תביעה נגדית בטענה שהתובעים התרשלו בכך שלא גילו לו על ההליך המשפטי מול הבעלים הקודם, ושלא רשמו הערת אזהרה על פסק הדין. כמו כן, הוא הגיש הודעת צד שלישי נגד הבעלים הקודם, וביקש שיפוי על כל הוצאה שיחויב בה בשל ההליך.
הדיירים לא חייבים מאום
השופט חיים טובי קבע שתובעים זכאים להריסת כל הבנייה החורגת לתחום הרכוש המשותף או פוגעת בזכויות הבנייה שלהם, לרבות ניתוק המחסנים מתשתית הביוב של הבניין.
השופט קבע כי אין ספק שהמחסנים נועדו לאחסנה בלבד והכשרתם למגורים נעשתה שלא כדין, ללא היתר, וודאי שאינה בגדר "שינויים פנימיים" שעה שהתפרשו על פני חזית הבניין והשלד. השופט הוסיף כי בתיק הבניין אף נמצא צו הפסקה מנהלי, שרק בשל אזלת ידה של העירייה, לא יושם. עניין שגם מרוקן מתוכן את הטענה שאין כל פגם בבנייה.
עוד קבע השופט שבעל המחסנים הנוכחי ידע היטב שיש מחלוקת משפטית בסוגיית המחסנים, אולם התעלם מכך כי ראה בעסקה כעסקה משתלמת.
בהתאם, השופט גם דחה את תביעתו הנגדית על הסף: התובעים, שמעולם לא היו בעלי המחסנים, לא חייבים לבעלים הנוכחי מאום, ואין אף חוק שמחייב אותם לרשום הערת אזהרה על פסק הדין בהליך הקודם.
עם זאת, קיבל השופט טובי את הודעת הצד השלישי בהיעדר קו הגנה מטעמו של בעל המחסנים הקודם, שנמנע מלהתייצב לדיון ההוכחות.
לבסוף, התוצאה היא, כי הנתבעים יצטרכו להרוס את שנבנה שלא כחוק ולשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל.
סיפור המקרה מחייב "הערת אזהרה": ברכישת דירת קרקע או דירה בקומה מפולשת, במיוחד, הקונה חייב לבדוק את היתר הבנייה והתשריט של הבית המשותף, לדרוש לקבל מסמכים אלה מהמוכר ולראות שהבנייה נעשתה בהיתר ושהיא אינה תולדה של שינוי לא חוקי. שימו לב: אם ימצא, שהייעוד אינו למגורים, הקונה גם לא יוכל לקבל כספי משכנתא למימון הרכישה.
- ב"כ התובעים: עו"ד ש. גרוס
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ד.אמזלג, עו"ד מ. ימין
* עו"ד יואב בן-סימון עוסק בדיני מקרקעין ותכנון ובנייה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין