קבלני משנה רבים קורסים כלכלית בעקבות הפרת הסכמים על ידי קבלנים ראשיים. הסדר נושים שמביא בחשבון את הנזק שגרם הקבלן הראשי עשוי לשמש עבורם חבל הצלה ולשנות את יחסי הכוחות בענף
החברות הקבלניות הגדולות שולטות בשוק בארץ ללא עוררין. במקרים רבים הן מפרות הסכמים ללא סיבה אמיתית מלבד ניסיון לחסוך בעלויות הפרויקט, ובכך מביאות קבלני משנה להליכי פירוק. הגיעה העת שהן ידעו, כי לא כל הפרה תענה בשקט, והן עשויות להיתבע, כשהפעם יעמדו מולם מפרק החברה שסולקה וכל הנושים שלה שנפגעו מהמהלך.
לאחרונה אושר בבית המשפט המחוזי בבאר שבע הסדר נושים מעין זה מול בעל מניות בחברה קבלנית שנקלעה להליכי פירוק. בהסדר נקבע שבעל המניות, אותו ייצגה הח״מ, ישלם לנושים 300,000 שקל במהלך 5 שנים, ויקבל הפטר מחובות החברה להם ערב, בסך של 10 מיליון שקל. כל זאת מבלי שייאלץ להיות מוכרז כפושט רגל.
מנגד, בעל המניות התחייב לסייע בניהול תביעות כנגד שתי חברות קבלניות גדולות אשר סילקו את החברה שבבעלותו מהאתר ללא סיבה אמיתית, תוך שהן מסרבות לשלם לה בגין עבודה שבוצעה.
תחום פרוץ
השוק הישראלי הוא מורכב ורב סכנות עבור החברה הקבלנית. הרווח הקבלני נשמר בעיקר לקבלן הראשי ולמזמין הפרויקט. קבלני המשנה, מי שמבצעים בפועל את הפרויקט, ובהם, הקבלן המבצע, קבלן הפיתוח, קבלני האינסטלציה, ביוב וקבלני התשתיות, נותרים עם רווח דל במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב נאלצים ליטול פרויקטים במחירי הפסד במטרה להחזיק את הראש מעל המים ולהמשיך לעבוד.
הכוח הרב המצוי ביד הקבלן הראשי מביא להסכמים חד צדדיים המוטים כמעט לחלוטין לטובת הקבלן הראשי, וקבלני המשנה מוצאים עצמם מול הסכמים בעייתיים.
אחת הבעיות למשל, היא העובדה שקבלני המשנה אינם מכירים את הסכם המסגרת עם המזמין הראשי, ומתחייבים מול הקבלן לעמוד בתנאים שהם לא מודעים אליהם או בלוחות זמנים שאינם תואמים את המציאות בשטח. קבלנים רבים חותמים על כל דבר שמוגש להם הכל מתוך רצון לקבל את העבודה ופעמים רבות במחירי הפסד של ממש.
בעיה מרכזית אחרת היא שתנאי התשלום שנקבעים בהסכמים כאלו הנם BACK TO BACK, כלומר, התשלום לקבלן המשנה תלוי בכך שהקבלן ששכר אותו יקבל כסף מהמזמין. גם אז, התשלום הוא שוטף בצירוף 45 ימים ואף יותר, דבר שמביא לכך, כי הקבלנים נאלצים לנכות את התקבולים בבנקים או בחברות ניכיון ונושאים בגין כך בעלויות מימון גבוהות.
אפקט הדומינו
הבעיה המרכזית של קבלני המשנה באה לידי ביטוי בקלות הבלתי נסבלת של סיום ההסכם באופן חד צדדי. הקבלן הראשי יכול להודיע על סיום ההסכם כמעט ללא התראה. קבלנים רבים מנצלים את הכוח הרב שבידם ומסיימים את ההסכם מסיבות שאינן סבירות ומתוך רצון לחסוך בעלויות.
במקרים אלה קבלן המשנה מקבל הודעה כי לא מרוצים מהתנהלותו באתר, לעיתים מבלי שקדמה לכך אף שיחה או התראה, ועבודתו מופסקת מבלי שיש לו גישה למכונות ולחומרים שהותיר באתר.
תופעת סילוק קבלנים מאתר העבודה ללא הודעה מוקדמת היא נפוצה מאד ויש לה השפעות רוחביות קשות על המשק כולו. קבלן משנה שהוצא מאתר ונקלע לקשיים כלכליים בשל כך עשוי להביא לאפקט דומינו שבו יתר קבלני המשנה שלו עצמו אינם זוכים לקבל את כספם וכך, גם עובדיו, ספקי החומרים ושורה של ספקים הקשורים בפרויקט, וכולם נקלעים לבעיה כלכלית שעשויה להתדרדר להליכי חדלות פירעון.
אפקט הדומינו מגיע גם לגופי המימון כמו חברות ניכיון ובנקים שהסתמכו על התקבולים הצפויים. ריבוי הבעיות מביא לפגיעה בדירוג האשראי והסחרור יכול להביא לפירוק החברה הקבלנית.
פירוק ופשיטת רגל – הסוף?
במצב זה, קבלנים רבים נאלצים לוותר על זכויותיהם ולצפות בעיניים כלות כיצד הקבלן הראשי ממשיך להתעשר על חשבונם שעה שהם נותרו לעמוד מול תביעות ותיקי הוצאה לפועל רבים בגין חובות של מיליוני שקלים המביאים אותם להליכי חדלות פירעון, לפירוק החברה הקבלנית ועד לפשיטת רגל של בעלי המניות בחברה או בעל העסק שברוב המקרים ערב אישית להתחייבויות.
ואולם, בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר מפרקים ונושים המבינים, כי סיבת הפירוק או אחד הגורמים לכך היא בדיוק התנהלות זאת מצד המזמין והם פועלים לגביית החובות ממנו בדרך של ניהול תביעות כנגד אותם מזמינים וקבלנים.
חשיבות הדבר היא עצומה. בהליכי חדלות פירעון לחברה הקבלנית לא נותרים כמעט נכסים כדי לשלם את חובה לנושיה. קבלני משנה אינם מתנהלים, בדרך כלל, עם מלאי גבוה אלא מזמינים חומרים לפרויקט הספציפי. בנוסף, פעמים רבות לקבלנים אין נכסים רבים מלבד מכונות מועטות, שנמכרות במחירים נמוכים.
הנכסים היחידים הנוספים שיש ביד החברות הללו הם הפרויקטים שהן מבצעות והתקבולים שאמורים היו להתקבל.
נכס חשוב נוסף שיש ביד החברה הקבלנית ושלעיתים קרובות נזנח הוא זכות התביעה בגין פרויקט שממנו סולקה החברה הקבלנית. במסגרת הסדר הנושים שהחברה יכולה להציע לנושיה עליה להצביע על זכות התביעה והראיות שיש בידה כדי להוכיחה כנכס שעשוי להניב תועלת לנושי החברה.
במקרה כזה, בהנחה שרוב נושי החברה יסכימו להסדר המוצע, עשויה החברה להיחלץ מהליכי חדלות הפירעון תחת הסדר כאמור לחזור להפעלה מלאה או לפחות, להביא להפטר בעל המניות.
לא לעולם חוסן
ככל שיהיו יותר תביעות כאלה יחשבו המזמינים פעמיים לפני שיסלקו את החברה הקבלנית מהאתר בניגוד לדין ויעצרו לה תשלומים. הם יבינו כי בכל מקרה יהיה מי שיעמוד על קבלת הזכויות לפי ההסכם ובכך, יהיה לתקן, ולו במעט, את הכשל בכוחות השוק שנוצר לנוכח כוחם הבלתי מידתי של המזמינים והקבלנים הראשיים בפרויקט אל מול קבלני המשנה.
* עו"ד מיכל שחר מלווה חברות קבלניות בהסכמים, ייצוג בבתי המשפט בפירוקים ופשיטות רגל
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.