הקשיש והמנהל המיוחד הציעו תוכנית פירעון להחזר מלא של חובות בסך כ-700 אלף שקלים. אבל הנושים דרשו גם תוספת ריבית על 20 שנה שתמומן באמצעות מכירת ביתו. בית המשפט דחה את הדרישה המופרכת
מנהל מיוחד בתיק פשיטת רגל שמתנהל מזה כשנתיים וחצי נגד חייב בן 80 הגיש תוכנית פירעון שלפיה תמורת הפטר ישלם החייב 100% מהחובות, כ-734 אלף שקלים, בתוספת הוצאות, שכר טרחה עבורו ואגרת השגחה לכונס הנכסים הרשמי. אבל הנושים התנגדו ודרשו למכור את הדירה של החייב ואשתו כדי להוסיף ריבית נדחית מאז יצירת החובות לפני כ-20 שנה. שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים מרים ליפשיץ-פריבס דחתה את בקשתם ואישרה את תוכנית הפירעון. לא ייתכן שבגילם המבוגר יישארו החייב ורעייתו ללא קורת גג ויצטרכו לממן שכירות, קבעה.
הליך פשיטת הרגל החל ב-2018 אחרי קרוב ל-20 שנים שבהם הנושים ניסו לגבות את החובות בהוצאה לפועל, והמנהל המיוחד אישר להם חובות בגובה 734,982 שקלים. בהמשך, החייב הגיש תוכנית פירעון להחזר מלא בערכי ברוטו – ללא תוספת עבור הוצאות ההליך – אבל המנהל המיוחד המליץ להוסיף הוצאות, שכר טרחה עבורו ואגרת השגחה לכונס הנכסים הרשמי.
בדיון שהתקיים לגבי תוכנית הפירעון הודיעו שלושת הנושים של החייב שהם מתנגדים ומבקשים להוסיף להחזר ריבית נדחית מיום יצירת החובות באמצעות מימוש דירתו של החייב ששוויה לטענתם עומד על 3 מיליון שקלים. לחילופין הם ביקשו לבטל את ההליך משום שהחייב הסתבך בחובות במרמה ובחוסר תום לב.
החייב טען שלאורך השנים החזיר כמיליון שקלים וההצעה הנוכחית הוגנת ומאוזנת – מצד אחד היא תביא לנושים תועלת ומצד שני תאפשר לו, אדם קשיש וחולה, להשתקם.
המנהל המיוחד הוסיף שהנושים לא הוכיחו את שהדירה שווה 3 מיליון שקלים, ולפי נתוני רשות המסים היא מוערכת ב-2.3 מיליון שקלים בלבד. עוד לדבריו, המימוש יגדיל את הוצאות ההליך כיוון שיצריך פירוק שיתוף בין החייב ואשתו, ניהול התמחרות וכדומה, כך שבסופו של דבר לא יביא תשואה גבוהה בהרבה מזו שהוצעה.
כונס הנכסים הרשמי הצטרף לעמדה זו וציין כי הסמכות להחליט על ריבית נדחית נתונה לשיקול דעתו של המנהל המיוחד.
התנהל בתום לב ובשקיפות
השופטת מרים ליפשיץ-פריבס דחתה את בקשת הנושים לריבית, תוך שהדגישה כי ממילא פקודת פשיטת הרגל מגבילה את תקופת הריבית לניהול ההליך (ממתן צו הכינוס על לחלוקת הדיבידנד לנושים), כך שאין אפשרות להורות על תוספת מיום יצירת החובות.
עוד קבעה השופטת כי אין הצדקה לממש את הדירה. ראשית, משום שמדובר בחובות ישנים ולאורך שנים של הליכי הוצאה לפועל הנושים לא דרשו מימוש. שנית, מכירת הדירה תצריך פעולות משפטיות שיעכבו את התשלום ויגדילו את הוצאות ההליך, כפי שציין המנהל המיוחד. שלישית וחשוב מכל – התכלית של שיקום חייבים לא מתיישבת עם פינוי אנשים קשישים וחולים כמו החייב ורעייתו מדירתם. "מימוש הדירה במכירתה יותיר את החייב, בגילו המבוגר, ללא קורת גג למגורי קבע ולנשיאה בהוצאות למגורים בהיותו נעדר כושר השתכרות להגדלת הכנסות התא המשפחתי, מחמת גילו המבוגר", כתבה.
השופטת אף דחתה את הבקשה החלופית של הנושים לביטול ההליך תוך שציינה כי ההסתבכות העסקית של החייב לא עולה כדי תרמית, ולאורך ההליך הוא התנהל בתום לב ובשקיפות והגיש הצעה מכובדת לנושיו. כך שבסיכומו של דבר, תוכנית הפירעון אושרה.
- ב"כ החייב: עורך דין עמוס טיין
- ב"כ הנושים: עורך דין פשיטת רגל אשר חפוטה ועו"ד מוחמד חמוד
- המנהל המיוחד: שלומי שריקי
עו"ד אוג' פדילה
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין