מנכ"ל החברה יעקב לוזון התנהג כלפי העובד בזלזול וייחס לו עבירות חמורות מבלי לבדוק את הדברים. נקבע כי הפגיעה ברגשותיו הצדיקה את התפטרותו בדין מפוטר, והחברה חויבה בפיצויי פיטורים מלאים.
בית הדין לעבודה קבע כי עובד בכיר בחברת הבנייה "א.דורי" שהואשם על ידי המנכ"ל יעקב לוזון בעבירות חמורות של שחיתות, מרמה וגניבה ללא בדיקה או ראיה כלשהי, זכאי לקבל פיצויי פיטורים מלאים בגין התפטרותו בדין מפוטר אחרי 25 שנות עבודה. השופטת עידית איצקוביץ קבעה כי ההאשמות החמורות פגעו בעובד ובכבודו ובנסיבות אלה לא ניתן היה לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו. החברה חויבה לשלם לו כ-367 אלף שקל עבור הפרשי פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, החזר שכר שנוכה שלא כדין והוצאות משפט.
התובע שימש כמנהל עבודה ראשי בפרויקטים שונים של החברה. בתביעה שהגיש לאחר שהתפטר ב-2016 הוא טען שהוא זכאי לפיצויי פיטורים משום שנאלץ להתפטר בשל יחסי עבודה עכורים שפגעו בו קשות.
התובע טען כי לאחר שלוזון הפך למנכ"ל ב-2015, חלה הרעה מתמשכת וממשית ביחס כלפיו, שהפך למזלזל, בוטה ומתלהם. כך למשל, באפריל 2016 זומן לשימוע אליו הגיע אף שהיה בחופשת מחלה עקב בעיות לב והסתובב עם הולטר לבדיקת תפקוד הלב. במהלך השימוע לוזון השפיל אותו והאשים אותו בהתחזות לחולה, בלקיחת שוחד מקבלנים ובהתנהלות לא ראויה מול ספקים אף שלא היה בדברים אלה דבר וחצי דבר שהוא אמת.
אמנם, בסופו של דבר הוחלט שלא לפטר אותו אך מאחר שלוזון המשיך להתבטא כלפיו בצורה משפילה והכפיש את שמו באוזני עובדים אחרים הוא לא יכול היה להמשיך יותר והתפטר.
מנגד טענה החברה כי לאחר חילופי הבעלות עלה חשד שהתובע שיקר וגנב מהחברה. בהמשך לכך הוא זומן לשימוע שלאחריו החברה החליטה שלא לפטר אותו מאחר שהיה ותיק ובכיר, ולבסוף התובע בחר להתפטר עקב נסיבות אישיות וללא שום קשר להתנהלות כלפיו.
החברה הוסיפה כי התובע מעולם לא התלונן על היחס כלפיו או על הרעה בתנאי העבודה, ולא נתן לה הזדמנות לתקן את הפגמים השונים, ולכן אין להכיר בהתפטרותו כדין מפוטר.
האשמות לא מבוססות
השופטת עידית איצקוביץ הבהירה כי אמנם החוק מחייב עובד שחש שזכויותיו נפגעו לתת התראה למעסיק טרם התפטרותו אלא שחובה זו לא חלה כאשר ברור שהתראה לא תסייע ואין אפשרות לתקן את העוול שנעשה – כמו במקרה הנוכחי.
"התמונה אשר עולה מן הראיות שנשמעו בהליך היא של פגיעה ברגשות ובכבוד של התובע כעובד, תוך ביטוי של חוסר אמון בו, והאשמות לא מבוססות לגבי מעשים שהם בגדר עבירה פלילית, וזאת ללא כל ביסוס עובדתי ראוי", כתבה השופטת.
השופטת ציינה כי עדויות עובדי החברה לצד תמלילי השימוע תמכו בטענותיו בדבר היחס הקשה והלא מוצדק של לוזון כלפיו שכלל זלזול מוחלט במצבו הבריאותי והאשמות לא מבוססות, שלוזון עצמו הודה בחקירתו כי לא בדק מעולם.
השופטת קיבלה את הטענה שלא ניתן היה לדרוש מהתובע להמשיך לעבוד במקום שבו מעליבים אותו, פוגעים בו ומאשימים אותו בעבירות חמורות.
משכך נקבע כי התובע התפטר בדין מפוטר וזכאי להפרשי פיצויי פיטורים בסך של כ-329 אלף שקל. בנוסף נפסקו לתובע כ-3,600 שקל עבור הפרשי דמי הודעה מוקדמת שלא קיבל במלואם והחזר שכר שנוכה שלא כדין, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 35 אלף שקל.
עו"ד דניאל כהן
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין