להחלטה בעניין כהן נ' חברת שולץ ביסטרו בר בע"מ
החברה החדשה שמפעילה את מזנון הכנסת החליטה שלא להעסיק את אחראית הכיבודים, שעבדה במזנון כ 12 שנה. העובדת, שטענה כי פוטרה כיוון שעמדה בראש המאבק הארגוני לזכויות עובדי המזנון, הגישה נגד החברה תביעה, במסגרתה ביקשה לשוב לעבודה. בצעד חריג, קיבל ביה"ד את בקשתה.
באפריל 2012 הוחלפה החברה שמפעילה את שירותי ההסעדה בכנסת בחברת 'שולץ ביסטרו בר', וזו החליטה שלא להמשיך להעסיק את אחראית הכיבודים במזנון, אשר עבדה בו במשך כ 12 שנה. בעקבות זאת, הגישה האחראית תביעה נגד החברה, בטענה כי ההחלטה שלא להעסיקה נעשתה שלא כדין, שכן נבעה מכך שהייתה מעורבת במאבקים הארגוניים למען זכויות העובדים. במסגרת התביעה, בה ביקשה פיצוי בגין הפגיעה בזכויות היסוד שלה, ביקשה כי ביה"ד יורה על השבתה לעבודה לכל הפחות עד להכרעה בתביעה.
לטענתה, העובדה שהייתה מעורבת במאבקים הארגוניים הייתה ידועה לכל נוכח הסיקור הרב לו זכו בתקשורת, וכי לא הייתה כל סיבה אחרת לפטר אותה, באשר חברי הכנסת רובם ככולם, היו מרוצים ממנה והיא הציגה מסמכים מלאים בדברי שבח על עבודתה. יתירה מזו, טענה כי במקומה הועסקה עובדת חסרת נסיון , שאין לה תודעת שירות מפותחת כפי שדורש התפקיד, ולכן לא הוכח כי היה טעם ענייני לאי- העסקתה.
החברה טענה, כי היא רשאית לבחור עובדים כפי רצונה, וכי מרבית עובדי המפתח במזנון הוחלפו לעובדים מטעמה. לטענתה, לאחר שראיינה את המבקשת, החליטה שלא להמשיך להעסיק אותה, ובמקומה להעסיק עובדת אחרת. עוד טענה, כי לא מצאה למבקשת עבודה חלופית, באשר הייתה מוכנה לעבוד רק שלושה ימים בשבוע, בעוד שהחברה מעסיקה את עובדיה במשך חמישה ימים, וכי כלל לא ידעה על המעורבות הארגונית של המבקשת ולא שקלה נתון זה במסגרת החלטתה.
בתגובה טענה המבקשת כי היא מוכנה להתאים את ההיקף העבודה לדרישות החברה.
לא ניתן לפטר עובד ותיק במחי יד
"במקרה זה יש הצדקה לסטות מדרך המלך", כתב סגן הנשיאה, השופט אייל אברהמי שקיבל בצעד חריג את הבקשה והורה על החזרת המבקשת לעבודה, עד לבירור התביעה העיקרית.
נפסק, כי החברה לא העלתה כל טענה מבוססת השוללת את כישוריה והתאמתה של המבקשת לתפקיד אחראית הכיבודים, בעוד שהמבקשת הוכיחה, גם באמצעות מכתבי ההמלצה שהציגה, כי מילאה את תפקידה על הצד הטוב ביותר, וזאת מעבר לעובדה שהועסקה שנים רבות במזנון.
טרם החלפת המבקשת בעובדת חדשה שמעולם לא עבדה בתחום המזון, כך נקבע, היה על החברה להצביע על טעם מספק שלא להמשיך להעסיק את המבקשת, וזאת לא עשתה, מה שמוביל למסקנה, כי ההחלטה נבעה מהשיקול הזר של מעורבות המבקשת במאבקים הארגוניים של עובדי המזנון, שאין כל ספק שהיו עניין ידוע ומפורסם לכל.
"מה הטעם אפוא ביכרה המשיבה להעסיק עובדת חדשה, שלא היתה מוכרת לה קודם לכן, שלא באה מתחום המזון, בתפקיד כה ייחודי, על פני המבקשת שהועסקה על ידי מספר חברות שהפעילו את שירותי ההסעדה בכנסת במשך כ- 12 שנה בתפקיד הייחודי שבו זכתה בהצלחה רבה?! על כורחך היה זה בשל הפעילות הארגונית בה היתה המבקשת מעורבת", כתב השופט והוסיף, כי נכונות המבקשת לעבוד בהיקף שונה, כדרישת החברה, שומט את הקרקע מהטענה כי הייתה מוכנה לעבוד רק בחצי משרה.
לאור זאת, הורה השופט כאמור, להשיב את המבקשת לעבודה עד להכרעה בתביעה העיקרית, תוך שציין כי קביעותיו לכאוריות בלבד, נוכח העובדה כי מדובר בסעד זמני שניתן טרם התבררה הסוגייה לעומקה. לבסוף החברה חויבה לשלם 6,000 שקל הוצאות משפט.
להחלטה בעניין כהן נ' חברת שולץ ביסטרו בר בע"מ
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.