בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל באחרונה מרבית תביעתו של יו"ר רשות שדות התעופה לשעבר, שטען שנמנעו ממנו פיצויי פיטורין "כנהוג ברשות". טענת הרשות כי לא התקיימו ביניהם יחסי עבודה נדחתה.
ב-1997 מונה צבי שלום על ידי שר התחבורה ליו"ר רשות שדות התעופה, ומינויו הוארך לקדנציה נוספת. מעט לפני הארכת כהונתו בשלישית, ב-2005, בוצעה ברשות ביקורת של מבקר המדינה, ועל אף שבתום ההליך לא נמצא רבב בהתנהלותו, צבי שלום פוטר מהרשות ב-2009.
המפוטר הטרי קיבל מהרשות פיצויים פיטורים של 100% (כרבע מיליון שקל) אך הוא סבר שמגיעים לו "פיצויים מוגדלים". הרשות לעומתו, חשבה אחרת וסירבה לבקשתו.
בחלוף 4 שנים, וכמו כל מפוטר שעומד על זכויותיו, פנה צבי שלום לבית הדין לעבודה ותבע את הרשות שכן לטענתו, התקיימו ביניהם יחסי עובד-מעסיקה והיא טרם שילמה את מלוא חובותיה כלפיו.
בתביעתו, יושב הראש לשעבר הסתמך על המנהג שנהוג בנתבעת להעניק 200% פיצויי פיטורים לרוב המנהלים הבכירים ברשות. הוא הוסיף שהממונה על השכר באוצר נתן הוראה מפורשת לדון בעניין פיצוייו בישיבת מועצת הנתבעת, ואולם, מי שכיהן כמנכ"ל הנתבעת אז טירפד בחוסר תום לב את התשלום, כשלא העלה את הנושא בישיבה.
הרשות מנגד טענה כי מעולם לא התקיימו יחסי עבודה בינה ובין התובע, בין היתר לאור העובדה שמינויו, כמו פיטוריו ואף קביעת שכרו נעשו על ידי משרד התחבורה, ללא מעורבות מצידה. לעניין הפיצויים המוגדלים הנתבעת סברה שהיה על התובע לפנות לממונה על השכר באוצר לפני הגשת התביעה ואף ביקשה לצרף את הממונה כצד להליך, אך בקשתה נדחתה.
לא קלאסי
השופט אורן שגב הסכים עם הטענה הכללית כי יחסי העבודה בין הצדדים לא היו "קלאסיים" במהותם, ועם זאת ציין כי על מנת לקבוע אם התקיימו יחסי עבודה או לאו – יש ליישם את המקרה על המבחנים שנקבעו בפסיקה.
ואכן התובע צלח את מבחני הפסיקה הרבים, ביניהם "מבחן השתלבות במערך הארגוני של החברה" שכן, הוא קיבל מהנתבעת תלושי אוכל ושי בחגים, הוזמן לאירועי החברה, ואף קיבל בונוס. בנוסף, בסיום העסקתו הנתבעת שילמה לו פיצויי פיטורים.
לאחר שהשופט ביסס את קביעתו כי היו-גם-היו יחסי עבודה בין הצדדים, הוא התפנה לעניין הפיצויים המוגדלים, וקבע שדי במכתבו המפורש של הממונה על השכר, לפיו קיים נוהג לאשר 200% פיצוי פיטורים, כדי לקבל את טענותיו של שלום.
למרות דחיית רוב טענותיה של הנתבעת, השופט קיבל טענה אחת שלה לפיה המחלוקת על הסטאטוס המשפטי של התובע הייתה כנה ואמיתית, ולכן לא חייב אותה בפיצויי הלנת שכר ופיצויי פיטורים.
אך התובע לא יצא מבית המשפט בידיים ריקות שכן כאמור, השופט פסק לו כמעט חצי מיליון שקל בין היתר עבור השלמת פיצויי פיטורים, דמי תקופת הסתגלות שכללו 4 חודשי שכר, שכר טרחה עו"ד ועוד.
- ב"כ התובע: עו"ד מרים קליינברג-אתר ונטע ברומברג
- ב"כ הנתבעת: עו"ד חיה ארמן וחופית כהנא-רוח
עו"ד בן ארד
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין