"קרוקר אינטרנשיונל" התחייבה לשלם למנהל משאבי האנוש בחברה את שכרו לתקופה של 5 שנים, גם אם החברה תיסגר. החברה לא עמדה בהתחייבות והמנהל דרש שלוי ישלם לו את הכסף. חרף מחאותיו, בית הדין לעבודה קבע שלוי התחייב אישית לעמוד בתנאי החוזה.
התובע החל לעבוד בשנת 2006 ברשת הביגוד הישראלית בתפקיד מנהל משאבי אנוש, וכעבור שנה חתם על הסכם עבודה אישי מול אחד מבעלי החברה, דוד לוי, שנועד להבטיח את המשך העסקתו לתקופה של חמש שנים.
המעסיק לא עמד בהתחייבותו?
פנו ל-עורך דין דיני עבודה
במסגרת ההסכם התחייבה החברה לשלם לתובע את מלוא השכר לתקופה המלאה שנקובה בחוזה, בתוספת מענק שנתי בסך 8,000 דולר, וכן תוספת שכר חודשית בסך 1,800 שקל. במקביל, התובע התחייב לפצות את החברה או בעליה בסך של 25,000 שקל אם יעזוב מיוזמתו.
בנוסף, צוין כי ההסכם ימשיך להיות בתוקף גם אם החברה תימכר או תיסגר "מכל סיבה שהיא".
שנה לאחר מכן החברה הפרה את החוזה וסיימה את העסקתו של התובע. הוא ניהל מולה הליכים משפטיים ארוכים במשך חמש שנים, שבתומן בית הדין לעבודה הורה לחברה לשלם לתובע את המגיע לו. עם זאת, בקשת התובע לחייב את לוי באופן אישי נדחתה.
אלא שבינתיים, החברה נקלעה לקשיים כלכליים, והחלו נגדה הליכי פירוק, שעוכבו בשלב מסוים. כל אלה הובילו לכך שהתובע לא קיבל את כספו לפי פסק הדין.
בשנת 2014 הוא ערער בפני בית הדין הארצי על ההחלטה שלא לחייב את לוי לשאת בחובות החברה באופן אישי. בית הדין הארצי החליט שהדיון צריך להתנהל בבית הדין האזורי לאחר שהתובע יציג הוכחות לכך שלוי התחייב כלפיו גם באופן אישי.
התובע הגיש את חוזה העבודה והראה לבית הדין כי גם לוי חתם על ההסכם, ולא רק החברה. המשמעות היא, לטענתו, כי לוי נטל התחייבות אישית לקיום החוזה, יחד עם החברה.
לוי טען בתגובה, כי חתם כמורשה חתימה ולא התכוון להתחייב לחוזה באופן אישי. לדבריו, הוא מעולם לא העסיק את התובע באופן אישי, מי שהייתה המעסיקה שלו היא החברה, והוא לא אחראי לחובותיה.
הסכמים יש לכבד
השופט אורן שגב בחן את ההסכם היטב והבהיר כי מדובר במסמך שנכתב בלשון "ברורה וחד משמעית", המאשרת את גרסת התובע לפיה לוי לקח על עצמו את התחייבויות החברה גם באופן אישי.
"הצדדים התחייבו בפני התובע כי ההסכם ימשיך להיות תקף גם במקרה של מכירת החברה לאדם אחר, שינוי בעלות או סגירתה מכל סיבה שהיא. מכאן מתחייבת המסקנה, שהואיל והנתבע התחייב להמשיך לשאת בחיובי החברה גם אם זו תחדול להתקיים, מכל סיבה שהיא, הרי שהמדובר בחיוב אישי", כתב השופט בפסק דינו.
לדברי השופט, על מנת להטיל אחריות אישית על בעל החברה (או כל נושא משרה בכיר לצורך העניין), יש להוכיח כי פעולותיו נעשו באופן אישי ולא בשם החברה. במקרה הזה לשון ההסכם העידה על כך באופן ברור – ולכן לוי יצטרך לעמוד בהתחייבויותיו.
לפיכך, השופט הורה ללוי לשלם לתובע פיצויים בסך של 626,528 שקל על הפרת חוזה העבודה.
- ב"כ התובע: עו"ד חיה ברק דנציגר
- ב"כ הנתבע: עו"ד שלמה בכור
* עו"ד תום ניסני ממשרד פרייז, בהרב ושות' עוסק בדיני תאגידים וליווי עסקי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין