מטפלת סיעודית מנפאל טענה כי עבדה 3.5 שנים אצל בעל מוגבלות ללא שכר וזכויות. בבית הדין נחשפה גרסה מעט שונה, ואמינה יותר, ולפיה היא ניהלה עמו קשר רומנטי.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה לתשלום של יותר מ-220 אלף שקל שהגישה עובדת זרה מנפאל נגד בעל מוגבלות שלטענתה עבדה אצלו במשך 3.5 שנים כמטפלת סיעודית מבלי ששילם לה שכר וזכויות. השופטת עידית איצקוביץ שוכנעה כי השניים ניהלו קשר רומנטי ולא יחסי עבודה.
לפי התביעה שהוגשה לפני כ-3 שנים העובדת הזרה הגיעה לישראל ב-2006 באשרת עבודה של מטפלת סיעודית. את הנתבע היא הכירה לטענתה ב-2012. מאז ועד אוגוסט 2015 היא טיפלה בו 7 ימים בשבוע והתגוררה אצלו ביחידת הדיור (שגודלה 12 מ"ר).
לטענתה, היא סיכמה עמו שישלם לה 4,000 שקל בחודש אבל כבר בחודש הראשון הוא אמר לה שהוא חוסר עבורה את הכסף ויעביר לה אותו בהמשך.
אלא שהשנים חלפו הוא לא שילם לה דבר עד שלבסוף נשבר לה והיא התפטרה. בתביעה היא דרשה ממנו כ-220 אלף שקל עבור השכר והזכויות שהפסידה.
אל מול טענותיה עמדה גרסת הנתבע, ולפיה התובעת הייתה זוגתו במשך כשנתיים וחצי לסירוגין. הנתבע טען כי הכיר אותה דרך מכרה ומיד הם התחברו. בשלב מסוים היא ביקשה לעבור לגור אצלו ביחידה והוא הסכים. באותה תקופה היא התפרנסה מעבודות משק בית, והוא היה מסיע אותה לבתים השונים בהם עבדה.
הנתבע טען עוד כי הוא כלל לא זקוק למטפל סיעודי שכן מסתדר בעצמו, ומכל מקום ביטוח לאומי סיפק לו מטפל אחר – עובד זר מהודו.
לבסוף הנתבע טען שהתביעה הוגשה כנקמה על כך שסירב להגיש למשרד הפנים בקשה לקבלת אשרה לבנה של התובעת.
לא הגיוני
השופטת איצקוביץ קבעה כי לא הוצגה בפניה שום ראיה המאששת את גרסת התובעת למעט תמונות שצילמה בדירת הנתבע ולכאורה מעידות כי ישנה לצידו על מזרון. אלא שלטעמה של השופטת יש ספק לגבי האותנטיות שלהן וממילא הן לא מוכיחות דבר.
כמו כן השופטת זיהתה סתירות לא מעטות בגרסת התובעת. כך למשל, בעוד שהיא הצהירה כי החלה לעבוד אצל הנתבע במרץ 2012, הוא הוכיח שעד יוני 2012 היה בשיקום בבית לוינשטיין.
מלבד זאת, השופטת לא קיבלה מהתובעת שום הסבר הגיוני לכך שנשארה בעבודה אפילו שלא קיבלה שכר.
"התובעת טענה בסיכומים כי היא הועסקה אצל הנתבע במשך 41 חודשים מבלי שקיבלה שכר וזכויות כחוק. הדבר מעודד תמיהה. במידה והיא אכן סברה שהיא עובדת אצל הנתבע, קשה לנו לקבל את הטענה שהיא המשיכה לעבוד תקופה כה ארוכה, מבלי לקבל את שכרה", כתבה.
בהקשר זה, השופטת דחתה את טענת התובעת כי נפלה קורבן לניצול בהיותה עובדת זרה שלא מודעת לזכויותיה. "התובעת העידה כי התגוררה בבית נוסף עם נשים מנאפל ולכן היה לה מקום אחר לעזוב אליו את ביתו של הנתבע וסביר שגם הייתה מודעת, גם אם לא באופן מעמיק, לזכויותיה", כתבה.
מנגד, גרסת הנתבע אוששה בעדויותיהם של שכנו וחברו הקרוב ואחותו. אמנם, מדובר בעדים לא ניטרליים אבל מנגד בהיעדר ראיות מצד התובעת לקיומם של יחסי עובד-מעסיק, גרסתם עדיפה.
משכך, התביעה נדחתה אולם התובעת לא חויבה בהוצאות מאחר שהנתבע יוצג באמצעות הסיוע המשפטי.
עו"ד איליה עבליני
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין