עולים מברית המועצות לשעבר חתמו בסוף שנות ה-90 על ערבות של 282,000 שקל. באחרונה שחרר אותם השופט אורי גולדקורן מהתחייבותם מאחר שמזרחי-טפחות לא הסביר להם בשפתם את פרטי ההסכם.
ב-1997 החתים בנק מזרחי-טפחות זוג עולים חדשים מרוסיה על הסכם הלוואה לרכישת דירה בסך של 282,000 שקל. באותו מעמד הוחתמו בני זוג אחרים, גם הם עולים חדשים מרוסיה, על ההסכם כערבים. הלווים לא עמדו בהחזר התשלומים וב-2001 הבנק פתח נגדם בהליכי הוצאה לפועל ומימש את הדירה.
גם לאחר המימוש נותר חוב של כ-173,000 שקל שאותם לא הצליח הבנק לגבות מהלווים. בנסיבות אלה הוא הגיש לפני כארבע שנים תביעה נגד הערבים ודרש מהם לכסות את החוב, שתפח בינתיים ל-כ-230,000 שקל.
הנתבעים טענו להגנתם שכשהוחתמו על הסכם ההלוואה בקושי דיברו עברית וחתמו בלי שהבינו את השלכות החתימה ומבלי שהוסברו להם הפרטים המהותיים בהסכם כמו סכום הערבות, שיעורי הריבית, מועדי הפירעון ותקופת החיוב. הם הבהירו שהסכם ההלוואה נכתב בעברית ומעולם לא תורגם בפניהם.
הם סיפרו שכל תהליך ההחתמה לקח 10-15 דקות, כשהפקידה מדפדפת בין העמודים ואומרת להם לחתום "כאן וכאן", תוך שהיא מציינת שאין להם מה לדאוג ושאם הלווים לא יחזירו את ההלוואה הדירה תמומש.
לדבריהם, הבנק פעל בחוסר תום לב כשלא הביא לידיעתם את ההליכים שננקטו נגד הלווים החל משנת 2001. הם הדגישו בהקשר זה שהעובדה שהלווים לא עמדו בתשלומי ההלוואה ושהדירה מומשה נודעה להם כשפגשו אותם במקרה.
דקות ספורות של חתימה
השופט אורי גולדקורן מבית משפט השלום בחיפה הבהיר כי על הבנק כגוף "מעין ציבורי" מוטלת חובת אמון "המגלמת בתוכה את ציפייתו הלגיטימית של הערב שהבנק יתנהג עמו ברמה גבוהה של מקצועיות, הגינות וזהירות".
במסגרת זו הטילה הפסיקה על הבנקים חובה אקטיבית לגלות מידע מהותי לערב בטרם החתמתו על מסמכי ההלוואה.
לדברי השופט, לדבריו, עדות נציג הבנק שפכה אור על האופן שבו הוא נהג להחתים עולים חדשים יוצאי ברית המועצות בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת. הנציג אישר שהבנק היה מודע לעובדה שהלווים והערבים אינם בקיאים בעברית ועם זאת, לא כל הפרטים המהותיים בהסכם הוסברו להם בשפתם.
בנקודה זו העלה השופט את השאלה המתבקשת – כיצד היו אמורים אותם עולים להבין את תוכן ההסכם מבלי שקיבלו הסבר בכתב או בעל פה? "גם ערב שמבין על בוריה את השפה העברית יתקשה בפרק זמן של דקות ספורות לרדת לעומקו של ההסכם ולהבין שמדובר בהתחייבות למשך 26 שנה", כתב השופט.
בנסיבות אלה קיבל השופט את טענת הנתבעים שהם לא הבינו את השלכות התחייבותם כערבים וקבע שהבנק לא עמד בחובת הגילוי של הפרטים המהותיים הנוגעים לערבותם.
עוד נקבע שהבנק הפר את חובתו לגלות לנתבעים על ההליכים שניהל מול הלווים במשך 12 שנה, אף שהיו בדרך צמתים משמעותיים מאוד כמו פתיחת הליכי הוצאה לפועל ומימוש הדירה. התנהלות זו גרמה לנתבעים נזק משמעותי בכך שהיא מנעה מהם את האפשרות לפרוע בזמן אמת את חובות הלווים והביאה לצבירת ריבית פיגורים עצומה.
בנסיבות אלה דחה השופט את התביעה ושחרר את הנתבעים מהערבות. הבנק חויב בשכ"ט עו"ד של 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד כרמית נעמן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד עוד ד"ר לואי זרייק
עו"ד שלומי בוני
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.