האם ליורשים יש זכות עיון בחשבונות הבנק של המוריש?

דודתם של יורשים, שהייתה מיופת כוח בחשבונות המוריש, הורתה לבנק שלא לאפשר לאחייניה לעיין בתנועות חשבונו של המנוח. אך השופט דחה את עמדתה וקבע כי עם מותו של המנוח היורשים הפכו לבעלים נוספים של החשבון.

השופט גיא הימן מבית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה, כי מרגע ההורשה – האחיינים הם למעשה הבעלים של חשבון הבנק של סבם, בשל היותם יורשיו על פי צוואתו. ככאלה, הם בעלי אותן זכויות שהיו למנוח וביניהן הזכות לעיין בתנועות בחשבון.

בהתאם, השופט הורה לבנק דיסקונט להעמיד לרשותם כל תדפיס שניתן, ודחה את טענת דודתם, שניסתה למנוע מהם את הגישה לחשבון.

המנוח, שנפטר לפני כשנתיים, הורה בצוואתו לחלק את ירושתו לבתו, לנכדיו (אחייניה) ולמוטבים נוספים. בין יתר נכסיו היו שני חשבונות בנק שהיו בשליטתה של בתו – הדודה של נכדיו – בעשור האחרון, שכן הוא מינה אותה כמנהלת כל נכסיו וכמיופת כח. 

במסגרת צו לקיום הצוואה שהגישו נכדיו באפריל 2016 הם ביקשו לעיין בתנועות החשבונות שהיו בבעלות סבם, כיוון שחשדו כי דודתם לקחה לעצמה חלק מהכספים שהיו בחשבונות שלא כדין, עוד לפני פטירתו.

ואולם, דודתם – הנתבעת – לא הייתה נכונה לאפשר להם לעיין בתדפיסי החשבונות והורתה לבנק שלא לאפשר לאחייניה גישה אליהם. סירובה הנוקשה עורר חשד גדול אף יותר בליבם של אחייניה, ומכאן תביעתם ל"מתן חשבונות" שהוגשה בשנה שעברה, בה ביקשו מבית המשפט להורות לבנק להעמיד לעיונם תדפיסי חשבונות מה-7 שנים האחרונות.

בתשובתה לתביעה הדודה הסבירה שאין לה קושי בגילוי של הנעשה בחשבונות לאחר פטירת המנוח. באשר לנעשה לפני כן, טענתה הייתה כי לאחייניה אין זכות עיון, משום שהם לא הוכיחו עילה לחשיפת המידע. היא הוסיפה כי המנוח היה צלול בדעתו וכל שעשה בחשבונותיו עשה לפי בחירתו.

בנק דיסקונט צורף כנתבע אך הותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

שני הצדדים טעו

יש לציין כי כמו אחייניה, גם דודתם סברה שהתביעה היא תביעת מתן חשבונות, וכל הגנתה הייתה מבוססת על כך.

אולם השופט הימן הסביר כי התביעה אינה מהווה "בקשה למתן חשבונות", אלא עניינה היא זכותם של הנכדים לקבל לידיהם מידע מהבנק של המוריש. הוא הדגיש שגם הם טעו בהגדרת המסגרת הדיונית ולפיכך, גם הם, כמו דודתם, לא העלו טענות רלוונטיות שנדרשו להכרעתו.

בפסק דינו השופט הסביר מעט על מהותה של תביעה למתן חשבונות, והוסיף כי אם זו הייתה השאלה, תביעת האחיינים הייתה מתקבלת, שהרי מתקיימת בין הצדדים מערכת יחסים שבין יורשים, המצדיקה את שיתוף המידע ביניהם.

לגופו של עניין, השופט הסביר כי מרגע שירשו אותו, האחיינים הם בעלים נוספים בחשבון בדיוק כמו דודתם, ולכן מהות התביעה שלפניו היא כוחו של בעל חשבון לקבל מידע מהבנק, למרות התנגדות שותפו לאותו חשבון.

"בהעדר-מגבלות, המושתות על הבנק ועל לקוחותיו מעצם העובדה כי בעליו המקורי של החשבון הסתלק לבית עולמו, יש ליורש, לדעתי, את אותם הכוחות בחשבון, שעמדו למנוח בחייו", כתב השופט, וקבע כי כפי שהמנוח יכול היה לדרוש מהבנק תדפיסים, כך יכולים כעת כל יורשיו, לרבות נכדיו.

נוכח כל האמור, השופט קבע כי לנכדים יש זכות לעיין בחשבונות הבנק מכוח הירושה, והורה לבנק לכבד את בקשותיהם. דודתם חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 12 אלף שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד קרן הכהן
• ב"כ הנתבעת:עו"ד אורי דניאל; עו"ד עידן עזרא
• ב"כ בנק דיסקונט: עו"ד חנה אפרת קומט; עו"ד עפרה מילבאום

* עו"ד רועי ויסמן עוסק בירושות וצוואות

** עורך הדין לא ייצג בתיק

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.