"סצנה" לא שגרתית אירעה לפני מספר שבועות בביה"ד הרבני האזורי בירושלים, כאשר הדיינים חשדו כי עוה"ד של הבעל הקליטה את הדיון ולאחר מכן מחקה את ההקלטה. הדיינים הבהירו כי מדובר במעשה חמור ואסור.
הדיון עסק בתביעות שהגישו בעל ואישה – האישה הגישה תביעה לגירושין ומנגד הבעל הגישה תביעה לשלום בית – כאשר לפתע התריעה עוה"ד של האישה כי עוה"ד של האיש מקליטה את הדיון. שלושת הדיינים – הרב יצחק זר, הרב גדעון שריון, הרב מרדכי רלב"ג – ביקשו מעוה"ד של האיש את הטלפון הנייד שלה כדי לבדוק את הדבר, אך היא סירבה לתת אותו.
תוך כדי הדברים היא התעסקה עם המכשיר. הדבר נעשה במהלך מסירת עדות של חוקר פרטי, שעמד בדוכן העדים במרחק של כחצי מטר ממקום בו עמדה עורכת הדין. החוקר אמר שהבחין כי בזמן ההתעסקות שלה עם הטלפון היא ביצעה פעולת מחיקה במכשיר, והכל תוך התראות חוזרות ונשנות של הדיינים.
הדיינים הבהירו לעוה"ד שהם שוקלים לחייבה בהוצאות משפט בסך 25,000 שקל ואף לפנות ללשכת עוה"ד בתלונה על התנהגותה, וביקשו את תגובתה בטרם יחליטו.
עוה"ד הכחישה שהקליטה, וטענה שהתכתבה בעניין אישי עם בן זוגה, ולאחר מכן מחקה את ההתכתבות. לאחר הדיון היא אף הגישה התנצלות בכתב, בה שוב חזרה על גרסתה.
אלא שהדיינים התרשמו "גרסתה של באת־כוח האיש אינה נכונה, ואכן נעשתה פעולת הקלטה של הדיון, וכשעלה על כך בית הדין – מחקה את ההקלטה כדי שלא יתגלה מה שעשתה, שאם כדבריה שלא הייתה זו אלא התכתבות בעניין אישי – למה הייתה צריכה למחוק את ההתכתבות הזו, ובפרט שעשתה זאת תוך כדי שבית הדין מתרה בה לחדול מלהתעסק עם מכשיר הסלולארי שלה".
דברים רגישים ואינטימיים
בהחלטה שניתנה לפני מספר ימים, הדיינים הפנו לסעיפים הרלוונטיים בחוק בתי המשפט והסבירו כי אסור לאף צד להקליט דיונים, מה גם שחוק בתי דין דתיים קובע כי דיוני בתי הדין יתקיימו בדלתיים סגורות (למעט בענייני ירושה או אם בית הדין קבע אחרת).
על כך הוסיפו הדיינים מספר ציטוטים מפסיקת ביהמ"ש העליון, ולפיהם צד (או בא כחו) שרוצה להקליט דיון חייב להודיע על כך לשופט. הדיינים הזכירו שגם כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין מחייבים עורך דין להודיע אם ברצונו להקליט.
בתוך כך הדיינים ציינו כי "טעם איסור ההקלטה בין כותלי בית הדין מובן מאוד – נאמרים שם דברים רגישים מאוד ואינטימיים, וכל תיעוד של הדברים, אם אינו נעשה במסגרת בית הדין, פרוטוקול הדיון, המערכת הממוחשבת של בית הדין, עלול לצאת מכלל שליטה ולהביא נזק לצדדים המתדיינים בבית הדין".
כמו כן, הדיינים הבהירו שהקלטה עלולה לשבש את עבודת בית הדין והוצאת הצדק לאור, שכן הצדדים המתדיינים עלולים לחשוש מלומר את דבריהם בבית הדין באופן חופשי.
הדיינים אף סברו כי במקרה זה יש "חומרה מיוחדת" למעשה, שכן לא זו בלבד שנעשתה הקלטה ללא רשות, אלא אף נעשה מול עיני הדיינים מעשה של טשטוש והעלמת ראיות.
לפיכך, הדיינים החליטו לחייב את עוה"ד של האיש בהוצאות בסך 10,000 שקל לאוצר המדינה. בסכום זה הדיינים ציינו כי הם מתחשבים בעצם ההתנצלות, אף שאינם מקבלים את הטענה כי לא ניסתה להקליט.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
טו"ר דוד חסן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין