לפסק הדין בעניין א' נ' ע'
עו"ד שטען כי הלווה לאישה עמה ניהל קשר זוגי כספים רבים אך היא לא השיבה לו אותם בניגוד להבטחותיה, הגיש נגדה תביעה ע"ס 208,927 ש"ח. ביהמ"ש לענייני משפחה במחוז ת"א דחה את מרבית התביעה, אך קבע כי האישה הוליכה את התובע שולל כדי שימשיך את הקשר עמה, וחייב אותה בהוצאות.
עו"ד שהכיר אישה באתר היכרויות וניהל עמה קשר זוגי במשך כשנה וחצי, טען כי הלווה לה כספים רבים, אולם היא לא השיבה לו אותם, למרות שהבטיחה לו כי תשיב לו אותם לאחר שתקבל כספים מעזבון בעלה לשעבר, אשר עבר תאונה קשה ונמצא על ערש דווי.
לפיכך, הגיש עוה"ד תביעה של 208,927 ש"ח נגד האישה, בה ביקש את השבת הכספים שהלווה לה ופיצוי בגין הטעייה, הצגת מצג שווא רשלני וחוסר תום לב, הן מאחר והתברר כי האישה שיקרה ככל הנוגע למצבו של בעלה לשעבר, אשר בדיעבד התברר כי כלל לא היה במצב אנוש ואין לה כל זכויות בעזבונו, והן מאחר והשתמשה בכרטיס האשראי שלו ללא הרשאה, גנבה לו צרור מפתחות ודרכון, כלאה אותו בביתה וחדרה לטלפון הנייד ולמחשב הפרטי שלו.
האישה טענה מנגד, כי הייתה בת זוגו של התובע במשך שנה וחצי, ומשידע כי מצבה הכלכלי עגום, נתן לה להשתמש בכרטיס האשראי שלו והעניק לה כספים במתנה, מרצונו החופשי ומתוך אהבתו אליה. עוד טענה, כי אילו היה התובע סבור כי עשתה בכרטיס האשראי שלו שימוש ללא הרשאה, היה פועל לביטול העסקאות, וכי אמנם התעוררו בין השניים ויכוחים סוערים, אולם בסופם תמיד השלימו.
השופט נפתלי שילה קבע, כי מעדות אם התובע, על פיה הנתבעת סיפרה לה כי בנה העניק לה הלוואה של 40,000 ש"ח וממסמך שהגיש התובע, בו נכתב בכתב ידה של הנתבעת כי הלווה לה כספים, הצליח התובע להוכיח כי בתחילת הקשר הלווה לנתבעת סכום זה, אך באשר ליתר הכספים שהעניק לנתבעת, הוכח כי היו מתנות שנתן לה במסגרת הקשר הזוגי.
במסקנה זו, כך נקבע, תומכות הראיות הבאות: למרות שמעולם לא השיבה לו כספים, המשיך התובע להעניק עוד ועוד לנתבעת; במכתב ששלח לנתבעת לאחר הפרידה כתב כי השבת הכספים היא לבחירתה המוסרית; התובע בחר לבקש את השבת הכספים רק לאחר הפרידה; התובע נתן לנתבעת הרשאה בלתי מוגבלת להשתמש בכרטיס האשראי שלו.
השופט דחה גם את הטענות בדבר כליאת שווא וחדירה לפרטיות, בקובעו כי גם אם אירועים אלה אכן קרו, הרי שהתובע המשיך לאחריהם לקיים עם הנתבעת קשר זוגי, וכיום אינו יכול לבוא ולהעלות טענות על דבר מה שמחל עליו מפורשות.
עם זאת, ציין השופט כי הנתבעת אכן הטעתה את התובע כששיקרה לו באשר לזכויותיה בעזבון בעלה, אשר הסתבר כי כלל לא היה במצב אנוש והוא חי ושלם.
"הרושם העולה הוא, כי הנתבעת כנראה לא אמרה אמת ביחס למצבו של פ' וכל 'הסיפור' כי הוא עומד למות ויש לטפל בעיזבונו בארה"ב, הומצא על מנת שהתובע ימשיך להעביר לנתבעת כספים וימשיך את הקשר הזוגי עמה, בתקווה כי בקרוב מאוד הוא יהיה בן זוגה של אישה עשירה מאוד." , כתב השופט וקבע, כי למרות שהתביעה נדחתה ברובה, התנהלות הנתבעת, אשר לא נהגה עם התובע ביושר, מצדיקה חיובה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 10,000 ש"ח.
לפסק הדין בעניין א' נ' ע'
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.