"אי אפשר שלא להרים גבה": בני זוג התווכחו מתי התחתנו

השניים נישאו בחתונה רפורמית ולאחר כמה חודשים ערכו טקס ברבנות. השאלה איזה תאריך קובע לצורך חלוקת הרכוש הגיעה לבית המשפט למשפחה באילת

באופן יוצא דופן נדרש לאחרונה השופט מוטי לוי להכריע בשאלת מועד חתונתם של בני זוג שנמצאים בהליכי גירושים. השניים נישאו ב-2009 בטקס רפורמי וב-2010 נישאו שוב כדת משה וישראל. בעוד הבעל טען שהחתונה המאוחרת היא הקובעת לעניין איזון המשאבים, האישה צירפה תמונות שלפיהן הטקס הראשון היווה חתונה לכל דבר. השופט קיבל את עמדת האישה ומתח ביקורת על הבעל.

בני הזוג מנהלים הליכי גירושין. בדיון שהתקיים לפני כחודשיים בו נדונה בין היתר שאלת מינוי מומחה לצורך ביצוע איזון משאבים בין הצדדים הודיעו באי כוחם כי אין ביניהם הסכמה על מועד הנישואים.

הבעל טען כי הנישואים הראשונים, שהתקיימו בטקס רפורמי ב-2009, היו נישואים אזרחיים שאינם מוכרים בישראל. לשיטתו, המועד הקובע לעניין נישואי הצדדים הוא מועד חתונתם כדת משה וישראל, שנערך רק ביולי 2010.

האישה טענה מנגד כי המועד הקובע הוא מועד החתונה הראשונה. לדבריה, טקס החתונה הראשונה היה טקס דתי בלתי פורמלי, שכן אותה עת טרם נכנס לתוקף תיקון לחוק בנושא תגמולים לאלמנות שנישאו בשנית ונישואים רשמיים היו עלולים לגרום לה לאבד את התגמולים. לדבריה, לבעל היה חשוב שהיא תמשיך לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לה כאלמנה ולכן נערך טקס רפורמי. לאחר שהחוק תוקן הצדדים נישאו זה לזה כדת משה וישראל באופן רשמי בנוכחות בני משפחה קרובים בלבד.

היא הוסיפה כי היא גיורת שעברה הליך גיור "מפרך" בזמן שירותה הצבאי, כך שלא הייתה מסכימה להינשא בטקס רפורמי. עוד לדבריה, בעת קביעת מועד הנישואים, בפרט לצורך איזון משאבים, אין כל דרישה כי הנישואים יתקיימו בטקס מסוג זה או אחר, ודי בעצם קיום טקס הנישואים כדי להעיד על כוונת הצדדים לקשור גורלם זה בזו.

היא הדגישה כי הצדדים התייחסו לחתונתם הראשונה כחתונה העיקרית, המשנה את הסטטוס שלהם לנשואים. האישה צירפה את ההזמנה לחתונה הראשונה ותמונות בהן נראה האיש חותם על שטר כתובה והיא לבושה בשמלה לבנה.

הזמנה, רב, כתובה

השופט מרדכי (מוטי) לוי כתב שהתנהלות האיש נגועה בחוסר תום לב. הוא ציין כי אין ספק שהצדדים ראו באירוע הראשון חתונה, והיו בו כל המאפיינים של חתונה: הזמנה, רב, כתובה, שבירת כוס והענקת טבעת.

הוא הוסיף כי קבלת עמדת האיש, שנועדה לשלול מהאישה צבר זכויות לפרק הזמן שבין החתונה הראשונה לחתונה המאוחרת, מחזירה את הדיון במשמעות הזוגיות שנים אחורנית.

השופט הדגיש כי החלטתו אינה נוגעת לשאלה ההלכתית האם בני הזוג היו נשואים במועד החתונה הראשונה, אלא רק לשאלה האם על סמך אומד דעתם במועד זה הצדדים התכוונו להקים תא משפחתי, ואין ספק שכך היה.

בנסיבות אלה קבע השופט שלצורך איזון המשאבים הצדדים נישאו בחתונה הראשונה.

הבעל חויב בהוצאות בסך 1,500 שקל.

• ב"כ הבעל: עו"ד מורן סמון
• ב"כ האישה: עו"ד לורי גייזלר ומורן ואלך

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין